הרינג השיג לראשונה תשומת לב מהציבור בעזרת ציורי הגיר שלו במעברים התת-קרקעיים בניו יורק, ותערוכתו צולמה על ידי הצלם צ'נג וונג צ'י. באותה תקופה, ציורו "התינוק הזוהר" נהפך לסמלו. בשנת 1980 ארגן תערוכות במקום הנקרא "מועדון 57". הוא השתתף בתערוכה בכיכר טיימס, שם צייר בפעם הראשונה בעלי חיים ופנים אנושיות. ב-1981 שרטט את ציור הגיר הראשון שלו על נייר שחור וצבע פלסטיק, מתכת וחומרים אחרים.
סגנונו של הרינג משויך לזרם באומנות העכשווית שתפס תאוצה והגיע לשיאו בשנות השמונים ונקרא "פופ ארט", ובין נציגיו הבולטים ניתן למנות את רוי ליכטנשטיין ואת אנדי וורהול. יצירותיהם של האמנים בזרם זה מקיפות מגוון שלם של עצמים, אינה מתייחדת רק בתחומים "הקלאסיים" של האומנות כגון ציור ופיסול, ומקיימת דיאלוג ושואבת את השפעתה גם מהתרבות הפופולרית והצרכנית.
הרינג צייר בקווים עבים הומוריסטיים ובצבעים בולטים, תוך שימוש בקריקטורה ואמנות רחוב[3].