קירילוס (826 – 869) ומתודיוס (815 – 885) (ביוונית: Κύριλλος και Μεθόδιος; בסלאבית כנסייתית עתיקה: Кѷриллъ и Меѳодїи; ברוסית מודרנית: Кирилл и Мефодий) היו זוג אחים יוונים ביזנטיים ילידי סלוניקי של המאה ה-9 שפעלו כשליחי הנצרות אל הסלאבים של מוראביה הגדולה ופאנוניה.
על עבודתם, אשר השפיעה רבות על התפתחותם התרבותית של הסלאבים, זכו לתואר השליחים אל הסלאבים. מיוחסת להם יצירתו של האלפבית הגלגוליטי – האלפבית הראשון ששימש ככתב עבור השפה הסלאבית הכנסייתית העתיקה. האלפבית הקירילי, המבוסס על זה הגלגוליטי, משמש עד ימינו במספר שפות סלאביות.
ההיסטוריון והבלשן שלמה אברהם רוזאניס טען כי האחים שאלו אותיות מהכתב העברי כשפיתחו את הכתב הקירילי, כגון האותיות ש (Ш בכתב קירילי) ו-צ (Ц בכתב קירילי).[1]
לאחר מותם של האחים המשיכו תלמידיהם את עבודת המיסיון בקרב עמים סלאביים נוספים. שני האחים נחשבים בנצרות האורתודוקסית לקדושים, ומשתייכים לקבוצה המצומצמת של הקדושים "שווי הערך לשליחים". בשנת 1880 הכניס האפיפיור לאו השנים עשר את יום חגם ללוח השנה של הכנסייה הקתולית. ב-1980 הכריז עליהם האפיפיור יוחנן פאולוס השני כעל קדושים מגנים שותפים של אירופה, יחד עם בנדיקטוס מנורסיה.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ קשלס חיים, דורות הראשונים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים: 1967, עמ' 30.
- ^ Egregiae Virtutis, מכתב אפיפיורי מאת יוחנן פאולוס השני, 31 בדצמבר 1980 (בלטינית)
