מרי ויליאמס (באנגלית: Mary Williams; 27 ביוני1869 – 11 בפברואר1961), שכתבה בשם הספרותי קייט קארו-Kate Carew, הייתה עיתונאית וקריקטוריסטית אמריקאית.
ביוגרפיה
מרי ויליאמס נולדה באוקלנד, קליפורניה, והחלה את הכשרתה לאמנות בבית הספר לעיצוב בסן פרנסיסקו אצל ארתור מתיוס וקיבלה את "המדליה המיוחדת על מצוינות בציור" של בית הספר בשנת 1891.[1]
לאחר מותו של בעלה הראשון, בשנת 1897 הפכה, בחסותו של אמברוז בירס, למאיירת בצוות של רישומי פורטרטים בעיתון "סן פרנסיסקו אקזמינר". בשנת 1899 עברה מרי ויליאמס דייוויסון לניו יורק וגרה ברחוב 24. היא נשכרה על ידי ג'וזף פוליצר כדי לפרסם את הקריקטורות שלה ואת הראיונות של אנשים מפורסמים תחת השם הספרותי "קייט קארו" במגזינים שלו בניו יורק.
בשנת 1901 התחתנה עם העיתונאי והמחזאי האוסטרלי הנרי קלט צ'יימברס. בספטמבר 1910 היא ילדה בן, קולין צ'יימברס, ובשנה שלאחר מכן התגרשה מבעלה על בגידותיו עם הסופרת המקסיקנית מריה כריסטינה מנה.[2]
בשנת 1911 היא נשלחה לאירופה על ידי המגזינים כדי לפרסם את כתבותיה וציוריה משם. היא נסעה ללונדון ולפריז, שם ראיינה מפורסמים כמו פבלו פיקאסו, ג'ורג' מור, אמיל זולא, ברט הארטה ליידי סאקוויל-ווסט ורבים אחרים. היא כתבה כ -500 יצירות עבור עיתוני העיר ניו יורק ומאוחר יותר עבור עיתונים בלונדון.
היא הייתה בין אלו שאירחו את עבד אל-בהאא, שהיה אז ראש הדת הבהאית, במהלך ביקורו בארצות הברית ונסעה עמו מספר ימים. ב־16 באפריל 1912, כשמרי ויליאמס עדיין נסעה עמו, עבד אל-בהאא ביקר בניו-יורק. מרי ויליאמס ציינה כי התרשמה מנדיבותו של המנהיג הדתי ומכך שהוא נתן כסף לעניים במקום לקבל תרומות מהם.[3]
בזמן שערכה ראיונות בהוליווד היא פגשה והתחתנה עם ג'ון א' ריד יליד בריטניה בדצמבר 1916.[4]
באביב שלאחר מכן הם עברו לכרמל-על-הים, קליפורניה. היא הפכה לחברה מציגה במועדון האמנויות והאמנות של כרמל והעלתה תערוכת יחיד במלון דל מונטה של מונטריי עם למעלה משני תריסר קריקטורות, כולל אלה של וודרו וילסון, מארק טוויין ואתל ברימור, שזכו לביקורות טובות.[4]
החל בראשית שנות העשרים, כאשר פציעה קשה בפרק כף היד הגבילה זמנית את הקריירה שלה, היא התגוררה בעיקר באיי התעלה או בצרפת. היא הציגה בפריז בשנים 1924 וב־1928
ג'ון ריד נפטר ביוני 1941 בסנטוריום בסנט הלנה.
מרי ויליאמס חזרה למונטריי באביב 1943, רכשה את ביתה לשעבר של הציירת לוסי ולנטיין פירס, והתמסרה לציור נופי ים.[5]
^Edwards, Robert W. (2012). Jennie V. Cannon: The Untold History of the Carmel and Berkeley Art Colonies, Vol. 1. Oakland, Calif.: East Bay Heritage Project. pp. 184–186, 256, 352–354.
^Williams, Mary (May 5, 1912). "Abdul Baha Talks to Kate Carew of Things Spiritual and Mundane" (PDF). New York Tribune