קורט וליניוס
Kurt Martti Wallenius

קורט וליניוס
לידה	25 ביולי 1893 רוסיה קואופיו, הדוכסות הגדולה של פינלנד
פטירה	5 במאי 1984 (בגיל 90) פינלנד הלסינקי, אוסימה, פינלנד
מקום קבורה	Honkanummi cemetery
מדינה	פינלנד
בן או בת זוג	Anni Wallenius
צאצאים	Leena Peltola
מספר צאצאים	3
השתייכות	הקיסרות הגרמנית צבא הקיסרות הגרמנית פינלנד צבא פינלנד
תקופת הפעילות	1915–1940 (כ־25 שנים)
דרגה	מייג'ור גנרל
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים הפינית מלחמת העולם השנייה (מלחמת החורף)
עיטורים
מפקד במסדר הוורד הלבן של פינלנד מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה צלב הברזל, דרגה שנייה Order of the Sword - Commander 1st Class צלב הכבוד מפקד עם כוכב במסדר אולב הקדוש קצין בכיר של מסדר הכתר של איטליה מסדר שלושת הכוכבים, דרגה שנייה צלב החירות, דרגה 4 Memorial medal of the War of Liberation מפקד דרגה 1 במסדר דנבורג
תפקידים אזרחיים
הנספח הצבאי של שגרירות פינלנד בגרמניה (1920)

קורט מארטי וליניוס (בפינית: Kurt Martti Wallenius;‏ 25 ביולי 1893 – 5 במאי 1984) היה איש צבא פיני.

וליניוס נולד בקואופיו שבמחוז הדוכסות הגדולה של פינלנד (אז האימפריה הרוסית היום פינלנד). הוא למד באוניברסיטת הלסינקי, אולם הצטרף כמו צעירים פינים רבים לצבא הקיסרות הגרמנית. בתקווה לגרש מארצו את הכובש הרוסי השנוא, הוא לחם בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1918 חזר לפינלנד והצטרף אל תנועת "המשמרות הלבנים", ולקח חלק במלחמת האזרחים הפינית. לאחריה הצטרף וליניוס לצבא פינלנד הטרי, ובשנת 1920 נישא לאנני יואנסו. באותה שנה מונה לנספח הצבאי של שגרירות פינלנד בגרמניה. בשנת 1930 הועלה לדרגת אלוף, אולם שמו הוכפש בשל חברותו בתנועת לפואה. הייתה זו תנועה ימנית קיצונית שהתנגדה לקומוניזם ופעלה למען הוצאתו מהחוק בפינלנד. הוא הואשם בשותפות בניסיון לחטוף את הנשיא לשעבר קרלו סטאלברג ואשתו, אולם זוכה מחוסר ראיות ברורות, אם כי סולק מהצבא. סילוקו אפשר לו להקדיש את כל כולו לתנועת לפואה, והוא היה אחד המנהיגים של מרד מטסאלה שהנהיגה התנועה, המרד נכשל לבסוף וליניוס נכנע עוד לפני כן ובתמורה לא נעצר.

עם פרוץ מלחמת החורף התקבל חזרה לצבא למרות עברו הפלילי. הוא קיבל פיקוד על קורפוס שהוצב מול הארמייה הארבע עשרה הרוסית באזור לפלנד.^[1] אולם מאוחר יותר הועבר הקורפוס שלו לחזית קרליה שם ריכזו הרוסים ארבעים דיוויזיות.^[2] שיטתו של וליניוס בקרבות הייתה לרוב הפצצה בזמן שבו הרוסים אכלו, ומטחי אש כאשר הדליקו מדורות. "אנחנו לא נותנים להם לנוח, אנחנו לא נותנים להם לישון. זוהי מלחמה של מספרים נגד מוחות" הוא התבטא.^[3] הוא לקח חלק שולי למדי במלחמת ההמשך, ומאז התפרנס מפנסיה וכתיבת ספרים. הוא מת בהלסינקי ב-1984 בגיל 90.

מדיה וקבצים בנושא קורט וליניוס בוויקישיתוף

• אל"ם (מיל') בני מיכלסון, ‏70 שנה למלחמת החורף - גוליית ניצח אבל בקושי, מערכות 430, 2010