העיר נחשבת ל"בירת הקיץ" של רומניה. בעיר מספר רב של מוזיאונים, מבצרים ומבנים קלאסיים, כמו כן חופים רבים משתרעים בקרבתה.
הנמל הוא אחד הגדולים באירופה, והוא היחיד בים השחור שמאפשר עגינת אוניות גדולות (של כ–7,000 מכולות). הנמל יכול לשמש שער כניסה למערב ומרכז אירופה וכן לרוסיה וארצות אחרות באזור.
היסטוריה
ראשית היישוב בהתיישבות של יוונים מהעיר מילטוס בין המאה החמישית ובין המאה השביעית לפני הספירה. ההתיישבות נשאה את השם "טומיס" Tomis.
המקום זכה לפרסום מיוחד בעולם העתיק הודות להגלייתו של אובידיוס לשם. אובידיוס בילה במקום את שמונה שנות חייו האחרונות, בין השנים 8–17 שאחרי תחילת הספירה.
העיר והאזור היו תחת שליטה רומית עד להתפרקותה של האימפריה הרומית וחלוקתה. העיר נשארה בתחום שלטונה של האימפריה הביזנטית.
לאחר מכן שונה שמה של העיר לקונסטנטינה, על שם אחותו למחצה של קונסטנטינוס הגדול (274-337). וב־1419 נפלה העיר בידי האימפריה העות'מאנית.
ב 1860 נחנכה מסילת הברזל בין קונסטנצנה לבין צ'רנוודה, ולאחר עצמאותה של רומניה ב־1878 נהפכה העיר, לעיר הנמל הראשית של רומניה.
על פי המפקד של 2002 מונה העיר קונסטנצה 310,471 נפש, אולם ביחד עם העיירות והכפרים הקרובים הסובבים אותה מגיע האוכלוסייה בשטח העירוני של קונסטנצה ל-401,613 נפש.
הקהילה האשכנזית של קונסטנצה קיימת משנת 1828 והספרדית זמן לא רב לאחר מכן. בעיר יש בית קברות יהודי משנת 1854. בשנת 1899 היו בעיר כאלף יהודים שהיוו 6,5% מאוכלוסיית העיר. במקום היו שני בתי ספר יהודים, אחד אשכנזי ואחד ספרדי. בשנת 1930 היו במקום כאלפים יהודים והקהילה שימשה כמרכז גם עבור אלפים יהודים נוספים שחיו בדוברוג'ה.
ביום 13 בדצמבר1940 הלגיונרים המקומיים מתקיפים בצורה אלימה מאוד את הקהילה היהודית במטרה לשדוד את רכושה במסגרת הרומניזציה. הלגיונרים נכנסים לחנויות היהודיות באקדחים שלופים ומאלצים את בעליהן לחתום על מסמכי מכירה באפס מחיר של רכושם. הפשעים התרחשו בעת שבמקום שהה סגן ראש ממשלת רומניה, הוריה סימה. תלונה ישירה שהוגשה לידי הוריה סימה, כעבור יומיים, על ידי פדרציית הקהילות היהודיות של רומניה, מתנה את המתקפה והשיבה את רכושם של חלק מהיהודים, אלה שלא הספיקו לחתום על מסמכי ה"מכירה".
ביוני 1941 רוכזו מרבית יהודי המקום במחנה צבאי ומשם נשלחו לעבודות כפייה. קונסטנצה נשארה הנמל היחיד שדרכו יכלו יהודי אירופה לברוח מהשואה. אלפי יהודים יצאו דרך קונסטנצה, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, לא רק יהודים רומנים, גם פליטים יהודים מיהדות פולין, יהדות הונגריה ויתר המדינות בהן נרדפו באירופה. שתי אוניות מעפילים, סטרומה ומפקורה, טבעו או הוטבעו בים השחור. בחודש מאי 1946 יצאה מנמל קונסטנצה ספינת המעפילים "מקס נורדאו", שנשאה יותר מ-1,600 פליטי שואה, בדרכה לארץ ישראל, אולם בשל מדיניות ממשלת רומניה, הייתה זו ספינת המעפילים האחרונה שיצאה מנמלי המדינה.
בשנת 1956 חיו בעיר כ-600 יהודים, אך כיום נותרו בעיר עשרות בודדות של יהודים, רובם למעלה מגיל שבעים. בשנים האחרונות הצטרפו לקהילה היהודית המקומית סטודנטים ישראלים אשר לומדים רפואה כללית ורפואת שיניים באוניברסיטת "אובידיוס".
ראש הקהילה היהודית בקונסטנצה הוא מר סורין לוצ'יאן יונסקו, בכיר תקשורת מקומי.
בעיר ישנו בית כנסת, אשר נמצא במצב של התפוררות. המבנה המפואר נבנה בתחילת המאה ה-20, אך נפגע קשות ברעידת אדמה שפקדה את האזור ב-1974 ולא שוקם מאז.
ערים תאומות
לקונסטנצה ערים תאומות רבות ברחבי העולם, רובן ערי נמל.
.jpg)
