קהילת יהודי קֶמֶצֶ'ה שבעיר קֶמֶצֶ'ה (בהונגרית: Kemecse; ביידיש: קעמעטשע) הנמצאת במזרח הונגריה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג.
הקהילה התקיימה החל משנת 1800 ובשלב מסוים הצטרפו לקהילה יהודים מכ-18 כפרים שונים באזור. בתוקפת השואה רוב יהודי הקהילות נלקחו למחנה ההשמדה באושוויץ ונרצחו.
תולדות הקהילה
יהודים ראשונים החלו להתיישב במקום באמצע המאה ה-18 בתמיכתם של בעלי אחוזות באזור אצלם עבדו כספקים וכחקלאים. רוב היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה.
ברישום שנעשה בשנת 1929 נרשמו מבין היהודים 16 סוחרים, 10 בעלי מלאכה, חמישה איכרים ושני רופאים. בנוסף היו גם יזמים יהודיים שהקימו בעיר בית חרושת למלט, בית חרושת למשקאות חריפים, בעל אחוזה, ובעל טחנת קמח.
קבוצה של יהודים שהיגעו מבודפשט לקמצ'ה הקימו כרם ומיהודי המקום עבדו ויצרו יין כשר ששווק לכל רחבי הונגריה.
ראשית הקהילה
הקהילה התארגנה רשמית בשנת 1800.
בזמן הקרע ביהדות הונגריה, בעקבות קונגרס יהודי הונגריה בשנים 1868 ו-1869 הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
משנת 1885 היו כפופים לקהילת קמצ'ה יהודים תושבי 18 יישובים בסביבה:נירבוגדאן, ניריברון, קק, בסטרץ, ושמגייר, שנייה, נירטורה, ברקס, דמצ'ר, גגן, ניריברון, נירקרץ', קוטאי, נירפזון, רמוצ'האזה, טיסאקראד.
מוסדות מרכזיים בקהילה
בקמצ'ה היו חברה קדישא, בית כנסת שנבנה בשנת 1824, "חדר", בית ספר יסודי, ישיבה ואגודת נשים. ובעיירה קיים עדיין בית קברות יהודי[1]
בשנת 1930 החלה תנועת "המזרחי" את פעילותה בעיירה. ובשנת 1937 נרשמו כמה מחברי התנועה להכשרה חלוצית-דתית ועלו אחר כך לארץ ישראל.
רבנים
רוב היהודים בקהילה היו חסידים של ר' ישעיה'לה מקרסטיר ובחייו היו עולים אליו לרגל מדי שנה.
בקהילה כיהנו רבנים ברוב שנות קיומה:
- הרב מנחם מנדל בן הרב גדליה גליק, מתלמידי החתם סופר שנפטר בשנת 1905 בגיל 90.
- 1884 - הרב מרדכי לנורוביץ' חתנו של הרב גליק, מילא את מקום חותנו עוד בחייו. בצעירותו למד אצל השבט סופר בפרשבורג. וכתב בימי רבנותו בקהילה את הספר "פרשת מרדכי" על התורה והמועדים ו"דרשות מרדכי" חידושים על אגדות חז"ל. שני ספריו יצאו לאור בקמצ'ה על ידי בנו הרב גדליה.
- 1928 - הרב גדליה לנורוביץ' בנו של הרב מרדכי. היה רב הקהילה עד להשמדתה בשואה.
אישים מרכזיים בתולדות הקהילה
מפקדי האוכלוסין של יהודי קמצ'ה
| שנה
|
מספר היהודים בקמצ'ה[2][3]
|
כלל האוכלוסייה
|
| 1747
|
2
|
|
| 1785
|
49
|
|
| 1840
|
95
|
|
| 1880
|
297
|
2,404
|
| 1910
|
354
|
|
| 1920
|
399
|
|
| 1930
|
367
|
|
| 1941
|
309
|
4,465
|
| 1946
|
36
|
|
| 1949
|
30
|
|
יהודי הקהילה לפני ובמהלך מלחמת העולם הראשונה
יחס התושבים שאינם יהודים לאנשי הקהילה היה מאופק יחסית, ולא נרשמו אירועים אנשטישמיים בעיירה גם בשעה שנעשו כאלה ביישובים אחרים בסביבה בתקופת הטרור הלבן וכדומה.
במלחמת העולם הראשונה התגייסו לצבא 32 מיהודי קמצ'ה, חמישה מהם נפלו בקרבות.
יהודי הקהילה בשואה
אחרי פרוץ המלחמה הוחלט על גיוס יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית. ב-1941 גויסו רבים מיהודי המקום בני 40–50 לעבודות כפייה, אך שוחררו כעבור חודשיים.
בשלב מסוים חדלו הרשויות מלחדש את רישיונותיהם של בעלי המלאכה היהודים.
באפריל 1944, כחודש לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו שארית יהודי העיירה לגטו שהוקם בנירג'האזה. ומשם שולחו ב-4 ביוני 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ[4]
לאחר השואה
לאחר המלחמה חזרו לעיירה 36 יהודים, רובם מעבודות הכפייה, וניסו לחדש את חיי הקהילה. הם נתקבלו בעוינות והחלו לעזוב את המקום בהדרגה. ב-1960 כבר לא נותרו שם יהודים.
לקריאה נוספת
- קמצ'ה בפנקס קהילות הונגריה, עמוד 468–469
קישורים חיצוניים
הערות שוליים