קהילת יהודי עמדיה הייתה קהילה קטנה, חלק מיהדות כורדיסטן, אשר חיה בעיירה עמדיה (בערבית: العمادية, תעתיק: אל-עמאדיה; בכורדית: ئامێدی, תעתיק: אמידי). העיירה שוכנת בגובה 1,400 מטרים מעל פני הים, במרחק כ-110 קילומטרים בקו אווירי, צפונית לעיר מוסול כ-20 קילומטרים בקוו אווירי דרומית לגבול טורקיה.

בשנת 1170 הגיע לעמדיה הנוסע בנימין מטודלה וסיפר על קהילה יהודית בת 2,000 נפשות, שהם צאצאי גלות ישראל מימי שלמנאסר מלך אשור.^[1]

בסוף המאה ה-13 היה במקום בית כנסת על שם עזרא הסופר, שנבנה כנראה בשנת 1294 ולידו קברו של הנביא עובדיה.

במאות ה־16 וה- 17 הייתה בעמדיה קהילה גדולה שבראשה "חכמים" ו"שרים". בראשית המאה ה־17 חי בעמדיה הרב שמעון בן שמואל דוגה, שעסק גם בקבלה.

יהודי עמדיה סחרו בעפצים ובעורות והיו להם קשרי מסחר הדוקים עם העיר מוסול.^[1]

ב-1827 ביקר במקום הנוסע דוד דבית הלל וסיפר על 200 משפחות יהודיות וביניהם סוחרים גדולים שהי בעלי רוב חנויות הבדים בעיירה. ב-1840 היו בעמדיה כ־500 משפחות, אך ב-1852 נותרו רק 50 משפחות, בעיקר בשל התעמרות נציגי השלטון העות'מאני ביהודים. בשנת 1906 חיו בעיירה 250 יהודים. ובמפקד רשמי ב-1930 היוו בעמדיה ובסביבותיה 812 יהודים, דוברי ארמית. ב-1945 היו בעיירה כ־400 נפש (80 משפחות) ובמפקד 1947 נמנו 303 יהודים.^[1]

בשנת 1160 פעל בעמדיה משיח השקר דוד אלרואי והקים שם מרכז לתנועתו, למרידה בשלטון המוסלמי וכיבוש ירושלים.

בעיירה היו שתי שכונות שבהם גרו יהודים: בעיר העליונה "שאותא אליתא" ובעיר התחתונה "שאותא כתיתא".^[1] בסמוך לעיר היו יישובים חקלאיים יהודיים שבהם חיו כמה מאות משפחות.^[1]

• יהדות כורדיסטן

• שמעון מרכוס, יהודי כורדיסתאן, מאמר על אורחותיהם ומנהגיהם של יהודי כורדיסתאן