יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בית מדרשו של רבי שרגא צבי טענענבוים הנטע שורק מטשאטה
מזצ'אט (בהונגרית: Mezőcsát) היא עיר במחוזבורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. באמצע המאה ה-18 התיישבו בעיירה יהודים. הקהילה היהודית נוצרה בתחילת המאה ה-19. רוב יהודי מזצ'אט היו סוחרים ותעשיינים זעירים, אחדים מהם היו בעלי מקצועות חופשיים ופקידים, היו גם כמה בעלי אחוזות. מצבם הכלכלי היה בדרך כלל טוב ורובם התגוררו בבתים משלהם. בעיירה הייתה קהילה יהודית אורתודוקסית והיה לה בית ספר יסודי יהודי. נוסף על כך היו בעיירה חברה קדישא וספרייה שכללה למעלה מאלף ספרים. בית הכנסת הראשון שהוקם עלה באש וב-1880 נבנה מחדש. מוסדות יהודיים נוספים שהיו בעיירה: מקווה, תלמוד תורה, ישיבה שמנתה כ-60 בחורים, אגודת נשים, ארגון "ביקור חולים", גמילות חסדים, חברת סנדקאות. בשירות הקהילה היו רב, שני שוחטים, שני מורים, מלמד, מזכיר ובלן.
הפעילות הציונית במזצ'אט התנהלה במסגרת "תנועת המזרחי" (תנועה פוליטית ציונית דתית).
היהודים המקומיים נהגו ללכת לישיבות בעיירות זרקליצ'ה וחוסט.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו למזצ'אט כנופיות הטרור הלבן (פעולות אלימות נגד קומוניסטים) והטילו פחד על יהודי העיירה. במשך תקופה סבלו היהודים ממעשי שוד וביזה, ואף פגיעות בגוף. עם זאת היחס של התושבים ליהודים המקומיים היה בדרך כלל תקין. לאחר מכן העדיפו רוב היהודים לעזוב את הכפר. בשנת 1938, כשנותרו במקום מספר משפחות יהודיות ספורות, חדלה קהילת מזצ'אט מלהיות עצמאית.
נכון לינואר 1941 נמנו במזצ'אט 521 יהודים ושיעורם מכלל אוכלוסייתה היה כשמונה אחוזים.
חותנו רבי יהודה אלטמן (1923-1858) – מחבר "מי יהודה" (פסקי דין הלכתיים), "זרע יהודה" (הערות תלמוד), "ים של יהודה" (דרשות על התורה, יצא לאור על ידי בנו שנספה בשואה).
יוז'ף קיש (1921-1843) – נולד במזצ'אט ונחשב לאחד מחשובי המשוררים בהונגריה.
מאזו'-צ'אט (מעזא-טשאטה), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 206–207. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
בזמן השואה
בספטמבר 1939 הכריזה הונגריה הפרו-גרמנית על גיוס כללי של יהודים ל"פלוגות עבודה", עבודות של ביצורים ושירותים לצבא ההונגרי. בקיץ 1941 נשלחו יהודי מזצ'אט לחזית אוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים, הם הועסקו בפינוי מוקשים ורובם נהרגו.
במאי 1944 הוקם במזצ'אט גטו שאליו נצטוו לעקור יהודי העיירה וכפרים סמוכים ובתיהם של אותם יהודים שנלקחו לגטו הועברו לידי נוצרים. במהלך השהות בגטו ז'נדרמנים הונגרים עינו את תושבי הגטו בניסיון לגלות היכן הסתירו את חפצי הערך שלהם כדי לקחת אותם מידיהם.
למרות המשטר הקפדני והעוין שהיה בגטו, יהודים מעטים הצליחו לברוח מן הגטו ואף להגיע לבודפשט. לאחר זמן מועט בגטו, הוסעו היהודים ברכבות לעיירה גורומבוי שליד מישקולץ, וכעבור כמה ימים הועברו למחנה ההשמדה אושוויץ. בדרכם למחנה ההשמדה, נהרגו שלושה מהם עקב התנאים המחפירים.
בסך הכול מספר בני העיירה שנהרגו באושוויץ ובמחנות העבודה נאמד בכ-410 נפשות, מהם כ-125 נערים עד גיל 15.
לאחר השואה
לאחר תום המלחמה, שבו למזצ'אט כ-80 מתושביה היהודים, בנו את הקהילה מחדש ואף הקימו במקום גלעד לזכרם של הנספים.
ב-1956 נערך בעיירה מרד שבעקבותיו ברחו ממנה יהודים רבים אשר חלקם עלו ארצה וחלקם היגרו למקומות אחרים. בבדיקה ב-1960 עדין התגוררו בעיירה תשע משפחות יהודיות.
