ערך זה עוסק בדבר חיוני ליצור חי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צורך (פירושונים).
צורך הוא כל דבר שאדם או בעל חיים זקוק (או חש שהוא זקוק) לו לשם המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. מקובל לראות צרכים כתופעה אוניברסלית, כלומר, כל בני האדם חולקים את אותם צרכים, גם אם צרכים שונים מופיעים אצל אנשים שונים בזמנים שונים ובעוצמות שונות.
בשפת הדיבור לעיתים נעשה שימוש במילה "צורך" לצורך הבאת רצון עז או אופן הפעולה המתבקש ממצב חברתי מסוים על פי הנורמות והערכים המקובלים בה.
בתחום הלוגיקה, צורך משמש לתיאור סיבתיות. בהקשר זה הצורך הוא תנאי הכרחי, כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). למשל – בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן. ערך זה יתמקד בצרכים פזיולוגיים ורגשיים.
סוגי צרכים
פרשנות של תאוריית הצרכים של מאסלו, מיוצגת כפירמידה עם הצרכים הבסיסיים בתחתית
צרכים פיזיולוגים של האורגניזם יכולים להשפיע על ההתנהגות שלו. זאת בשל מנגנון ההומאוסטאזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף[1].
למשל, מצבי רעב וצמא יובילו לחיפוש אחר מזון ומים.
באופן זה, גירויים שמובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך חיזוק. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים נייטרליים בתהליך של למידה על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים[1]. לדוגמה: כסף או ציון.
צרכים פסיכולוגיים
צורך פסיכולוגי הוא תנאי לרווחה פסיכולוגית. למשל, צורך בהתקשרות בטוחה, צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעיתים קרובות לא רק כאל תנאי, אלא גם כאל סוג של הנעה. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.
לפי תאוריית ההיקשרות של ג'ון בולבי, הצורך הפסיכולוגי הבסיסי הוא התקשרות, ואם נוצרת התקשרות לא בטוחה, הצורך הבסיסי הוא להשיג התקשרות בטוחה.
בשנים האחרונות בונה חוקרת האישיות, הפסיכולוגית קרול דוואק מודל אישיותי-התפתחותי-מוטיבציוני שבו היא מתארת את ההתפתחות האנושית כנשענת על שבעה צרכים רגשיים. צרכים אלה מחולקים לשלושה צרכים בסיסיים: צורך בקבלה (Acceptance), צורך ביציבות בת-ניבוי (Predictability), וצורך בתחושת מסוגלות (Competence), שעל גביהם נבנים שלושה צרכים נוספים: צורך באמון (Trust), צורך בשליטה (Control), וצורך בהערכה עצמית (self-esteem/status). למעשה, כל שני צרכים בסיסיים יוצרים צורך מתקדם יותר, וכל הצרכים יחד מאפשרים את בניית הצורך בעצמי אחיד (self-coherence) – בעל זהות ומשמעות[2].
היות שצרכים פיזיים הם תנאי לחיים, וצרכים פסיכולוגיים הם תנאי לרווחה נפשית, לעיתים קרובות צרכים מלווים בפחד – מודע או לא מודע – מאי מילוי התנאי – פחד ממוות או פחד מסבל נפשי כלשהו. למעשה, ניתן לראות צורך בביטחון פסיכולוגי כצורך בצמצום רמת הפחד.
בגלל ההשלכות הרגשיות המשמעותיות של צרכים, גישות פסיכולוגיות ופילוסופיות שונות נוקטות עמדות שונות כלפיהן: גישות מסוימות, כגון אלה הקיימות בדתות רבות, דוגלות בהתגברות על צרכים, התכחשות להם או הדחקתם, בין השאר כדי להימנע מההשלכות הרגשיות הלא נעימות שלהם, ומהתלות שהם יוצרים אצל האדם במושא הצורך. גישות אחרות כגון הדוניזם, תקשורת לא אלימה, דוגלות בהיפך – שאיפה למילוי מרבי של צרכים, כדי ליהנות מההשלכות הרגשיות החיוביות שלהם, ולהגיע לאושר. עמדה זו הופכת למקובלת יותר ויותר עם היחלשות הדתות ועם העידן הפוסט-מודרני שמתנער ממוסר מוחלט.
היבטים חברתיים
ישנם גם צרכים של קולקטיב, כדוגמת צורכי הקהילה.
בסוציולוגיה תהליך החיברות הוא בין השאר אמצעי של החברה להתאים את היחידים לצורכי החברה הספציפית.
