צו הפטר

צו הֶפְטֵר הוא צו שניתן על ידי שופט בית המשפט המחוזי המסיים הליכי פשיטת רגל, בתנאים שקבע החוק ונחשב לסופם הטוב של חייבים שנמצאים בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון, שכן צו הפטר מאפשר למעשה את מחיקת יתרת חובותיהם שלא נפרעו של החייבים בהליך ומעניק להם את האפשרות לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית. במידה והחייבים מוכיחים כי פרעו לטובת הנושים את מלוא החוב שהיו יכולים לשלם במסגרת ההליך, בית המשפט המחוזי או רשם הוצאה לפועל הוא שמעניק את הצו לאחר ששמע את כלל טענות הצדדים להליך. שתי ערכאות מוסמכות לתת את ההפטר. בית משפט המחוזי לחייבים בהליכי פשיטת רגל או רשם ההוצאה לפועל לחייבים אשר עומדים בתנאי ההפטר עד סכום של 800,000 ש"ח במסגרת הליכי הוצאה לפועל לחייבים שהוגדרו מוגבלים באמצעים.

בקשה לצו הפטר בבית המשפט המחוזי תהיה בכתב ותאומת בתצהיר, ויכולה שתוגש יחד עם בקשה להכרזה על פשיטת רגל או בכל מועד שהוא לאחר שהוכרז חייב כפושט רגל. לרוב בבקשות שהוגשו על ידי חייבים החל מחודש ספטמבר 2013 עת הנהיג הכונס הרשמי רפורמה בהליכים נדונה בקשה להכרזת פשיטת רגל יחד עם הפטר מותנה או חלוט במעמד הדיון שמקיים בית המשפט בבקשה כולה (כחצי שנה עד שנה וחצי ממועד ההחלטה על צו כינוס כנגד החייב). במידה ובדיון פשיטת רגל הוכרז חייב כפושט רגל וכמו כן אם גובשה תוכנית פירעון על ידי הכונס הרשמי והצדדים הסכימו לתוכנית זו ייתן בית המשפט את אחד מהצווים הבאים:

  • צו הפטר מותנה - שעל פיו על החייב לציית לצו תשלומים מסוים ובהדרגה בתמורה לתשלומים אלה יסיר בית המשפט הגבלות שונות על החייב. לאחר חלוף כלל מועדי התשלומים שבצו מותנה זה יגיש הכונס הרשמי הצהרה לבית המשפט וזה ימציא צו הפטר חלוט המפטיר את החייב מיתרת חובותיו המוצהרים שנוצרו עובר לצו הכינוס שניתן לו. עד שחייב לא מילא אחר הוראות הצו עודנו מצוי הוא בהליכי פשיטת רגל ומוטלת עליו חובת דיווח לכונס הרשמי על כל שינוי בענייניו. הפרת החובה הנ"ל יכולה לגרום לביטול ההליכים[1][2].
  • צו הפטר חלוט - צו זה נפוץ אך ניתן לעיתים רחוקות במקרים בהם אין תועלת לנושים מהמשך ההליך כנגד החייב. הצו מפטיר את החייב מיידית לאחר תום דיון בהכרזת פשיטת רגל מכל חובותיו שנוצרו עובר לצו הכינוס שניתן לו. צו הפטר חלוט מבטל ומסיים את כלל הליכי פשיטת הרגל כולל צו כינוס וצו פשיטת רגל והגבלות שהוטלו על החייב מכוחם.

לאחר שקיבל החייב צו הפטר חלוט עליו להמציא העתק ממנו לכלל הנושים ולתיקי ההוצאה לפועל ובתי המשפט שההליכים בהם עוכבו בצו הכינוס. מחובתו של החייב לוודא את סיום ההליכים בפועל כנגדו.

צו הפטר חלוט יהווה ראייה והגנה מחובות שהיו לחייב טרם כניסתו להליך פשיטת רגל עד למועד בו ניתן לו צו כינוס ולא נתבעו ולכן אם נושה שהחוב כלפיו הוצהר בכניסה להליך יפתח בהליך נגד חייב שהופטר מאותו חוב לאחר הפטרו כאמור יוכל החייב להתגונן באמצעות הצו כנגד אותה התובענה.

התנאים לקבלת צו הפטר

על החייבים להוכיח כי פעלו בתום לב על מנת להסדיר את חובותיהם, אולם הצו איננו בהכרח פותר את כל הבעיות העומדות בפניהם, שכן בית המשפט המחוזי עשוי להתנות את ההפטר, להפוך אותו להפטר חלקי או להפטר מלא, בהתאם לשיקול דעתו של השופט או הרשם. כל מקרה נשקל לגופו וההתנהלות של החייבים משחקת תפקיד חשוב בהחלטה. בית המשפט מתייחס לכל מקרה לפי לשון החוק: "הכרה באינטרס של פושט הרגל כאשר זה נקלע לחובות בתום לב והוא מצוי במצב שהוא איננו מסוגל לפרוע אותם". לכן בית המשפט העליון קבע כי "גאולת חייבים מהשתעבדות מתמשכת לחובותיהם עד אין קץ" היא נורמה בכל חברה מתוקנת. לאחר שנשקלו גם זכויות הקניין של הנושים, שצפויים לאבד חלק מההשקעה או מהכסף שחייבים להם, משתדלים השופטים למצוא את האיזון בין האינטרסים השונים. לנושים ישנה הזדמנות להביע את עמדתם, כמו גם לנאמן ולכונס הנכסים, ונשקלת גם התועלת הצפויה או שאינה צפויה לנושים מהתארכות ההליכים.

השיקולים מאחורי צו הפטר

כאשר מונחת לפתחו של בית המשפט בקשה למתן צו הפטר, בית המשפט מתייחס לעיקרון אשר מקופל בהפטר והוא "הכרה באינטרס של פושט הרגל כאשר זה נקלע לחובות בתום לב והוא מצוי במצב שהוא איננו מסוגל לפרוע אותם". בית המשפט העליון התייחס לכך בפסיקתו בע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי בקובעו כי "חברה מתוקנת רואה ערך חשוב ביותר בגאולת חייבים מהשתעבדות מתמשכת לחובותיהם, עד אין קץ, ובהושטת גלגל הצלה לעברם". עם זאת, אל מול השיקולים החברתיים במתן ההפטר, בית המשפט מכיר בכך שיש בצו זה משום פגיעה בזכות הקניין של הנושים (שכן אלה לא יוכלו להיפרע מלוא חובם). אי לכך, מוטלת על בית המשפט מלאכת איזון בין האינטרסים השונים. מחד, זכותו של החייב להתקיים בכבוד כאשר הוא פעל בתום לב להסדרת חובותיו. מאידך, זכות הקניין של הנושים אשר היא זכות חוקתית ממעלה ראשונה במשטר הדמוקרטי. השיקולים אשר נבחנים במקרים כגון דא הם:

  • התנהלותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל.
  • תסקיר אשר הוגש בעניינו של החייב על ידי כונס הנכסים הרשמי.
  • עמדתם של הנושים.
  • תועלת אשר צפויה לנושים מהימשכות הליכי פשיטת הרגל.
  • עמדתו של הנאמן.

תום לב בהליך ההפטר

תום הלב של החייב לפני הליך פשיטת רגל נבדק לגבי אופן היווצרות חובותיו כלומר, האם הם נוצרו בתום לב לדוגמה, בשל חתימה כערב לחובות אחרים, או שהחייב יצר אותם בחוסר תום לב, ואף בדרכי מרמה ותוך ביצוע עבירה פלילית, כגון באמצעות פיזור צ'קים, ניהול עסקים בלתי חוקיים, הימורים וכדומה.

סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל מציין גם את ההתנהגויות הבאות כאינדיקציות לחוסר תום לבו של החייב לפני הליכי פשיטת רגל שלו, שיש לשקול בעת הדיון בבקשתו לקבלת צו הפטר:

  • פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו.
  • פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פירעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
  • פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו.
  • פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של ענייני עסקיו.
  • פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק.
  • פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה.
  • תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה.
  • פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו.
  • פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

סוגי צווי ההפטר בבית משפט המחוזי

צו הפטר חלוט ומלא

צו שפוטר את החייב באופן מלא מכל יתרת החובות שניתן לפטור אותו לפי הדין. זהו הצו האולטימטיבי שאותו שואפים כל החייבים להשיג. הצו יינתן כאשר ביהמ"ש התרשם שהחייב אכן פעל בתום לב וניסה לכסות את חובותיו, אך לא הצליח בכך בשל קשייו הכלכליים.

צו הפטר מותנה

מדובר בצו שמותנה בתנאים שעל החייב לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות ביצוע תשלומים במשך תקופה שלא תעלה על 4 שנים מיום מתן צו ההפטר, או תקופה ארוכה יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו. זהו מעין מצב ביניים, אשר במסגרתו בית המשפט קובע כי החייב יקבל הפטר חלוט לאחר קיום תנאים מסוימים, כאשר לרוב מדובר בעמידתו בצו תשלומים לנושים שיוטל עליו במסגרת הסכם שייחתם בינו לנושים באספת הנושים. כל עוד לא התקיימו התנאים שבהפטר המותנה, החייב עודנו מצוי בהליך פשיטת הרגל. במידה והחייב יעמוד בצו התשלומים, הוא יזכה לצו חלוט. במידה והחייב לא יעמוד בצו התשלומים, בית המשפט רשאי לבטל בכל עת את צו ההפטר המותנה, וזאת מיוזמתו או לבקשת הכנ"ר, הנאמן או נושה של החייב.

צו הפטר חלקי

צו אשר פוטר את החייב רק מחלק מהחובות שניתן לפטור אותו לפי הדין. הצו יינתן כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי החייב פעל בתום לב רק כלפי נושים מסוימים ואילו לגבי נושים אחרים הוא פעל בחוסר תום לב. זהו צו פחות שכיח, משום שאם בית המשפט הגיע למסקנה שהחייב נהג בחוסר תום לב כלפי חלק מהנושים, אזי בדרך כלל די בכך כדי שהוא ידחה כליל את בקשתו למתן צו ההפטר. במידה וביהמ"ש בכל זאת החליט לתת צו הפטר חלקי, אזי הצו יעניק לחייב פטור מחלק מחובותיו, בעוד לגבי יתר החובות ימשכו הליכי פשיטת הרגל באופן נפרד. סעיף 64 לפקודה קובע כי לאחר שחלפו שנתיים ממתן צו ההפטר, יכול החייב לנסות לשכנע את בית המשפט כי אין סיכוי סביר שיהיה במצב שיוכל למלא אחרי האמור בצו, ובמקרה כזה בית המשפט רשאי לשנות את הצו באופן ובתנאים שימצא לנכון. מטבע הדברים, סעיף זה רלוונטי רק לצו הפטר מותנה או חלקי ואין לו רלוונטיות לצו הפטר חלוט ומלא.

צו הפטר לאלתר

בהתאם לסעיף 18ה(3) לפקודה, קיימת אפשרות לפיה בית המשפט יורה על מתן צו הפטר מייד לאחר תום הדיון בבקשת פשיטת הרגל של החייב והכרזתו כפושט רגל, וזאת בתנאי שחלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס. צו זה יינתן במידה ובית המשפט יגיע למסקנה לפיה אין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים.

הפטר בהוצאה לפועל

ביום 6 בספטמבר 2015 נכנס לתוקפו תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים). תיקון זה נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים עד ליום 5 בספטמבר 2018. במסגרת הוראת השעה, חייבים אשר הוכרזו כ"חייבים מוגבלים באמצעים" במערכת ההוצאה לפועל, ועומדים בתנאי הסף (המפורטים בהמשך), זכאים להגיש בקשה להפטר שמשמעותה – מחיקת חובות בהוצאה לפועל וחובות שאינם במערכת ההוצאה לפועל. ההפטר מביא למחיקת חובות, מלבד חובות שאינם ברי הפטר – מזונות, משכנתא, נזק בלתי קצוב, חוב שנוצר במרמה וקנס פלילי או קנס מנהלי. מטרת התיקון לחוק לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים (מחוסרי נכסים, העומדים בצו החיוב בתשלומים) לקבל הפטר מחובותיהם, כדי לאפשר להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה. תוקפה של הוראת השעה הוארך מס' פעמים בשל הבחירות לכנסת והמועד האחרון להגשת בקשת הפטר מכוח תיקון זה היה בתאריך 16 ביוני 2020[3].

מסלול ההפטר בהוצאה לפועל

מסלול ההפטר הוא הליך במערכת ההוצאה לפועל שבסופו מחליט רשם הוצאה לפועל – הגורם השיפוטי בהוצאה לפועל, באם לתת לחייב, שעמד בתנאי החוק, הפטר מלא מחובותיו. המסלול מתחיל בהגשת בקשת הפטר על ידי החייב ללשכת הפטר במערכת ההוצאה לפועל[4][5].

התנאים להגשת הבקשה ע"פ החוק

  • המבקש בקשה להפטר, הוכרז על ידי רשם ההוצאה לפועל כ"חייב מוגבל באמצעים", והיה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, לפחות.
  • בעת הגשת הבקשה לא עלה סך חובותיו של החייב על סכום של 800,000 ₪ (כולל חובות שאינם ברי הפטר- משכנתא, מזונות, קנס מנהלי או פלילי) נציין, כי בעת בחינת הבקשה, יבחן רשם ההוצאה לפועל את היקף החובות בהוצאה לפועל ואת החובות שאינם בהוצאה לפועל. במידה וגובה החוב הכולל יעלה על 800,000 ₪ אז משמעות הדבר שלא ניתן לקבל הפטר.
  • החייב עמד בצו תשלומים שניתן לו על ידי רשם ההוצאה לפועל בשלוש השנים האחרונות שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר.
  • לא מתנהל לגבי החייב הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, ולא הוגשה בקשה כזו אשר נמצאת תלויה ועומדת ולא קיים הליך שהסתיים במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
  • אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש.
  • הוראת השעה אינה חלה על חייבים שנפטרו.

החל מתאריך 15 בספטמבר 2018 לא ניתן יותר להכריז על חייבים מוגבלים באמצעים וכן להעניק הפטר מכוחו. החל ממועד זה, הליכי חדלות פירעון וצו הפטר יינתנו מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בלבד[6].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים