נישא לדודניתו מרגלית מזי"א, בת ד"ר אהרן מאיר מזי"א. בתחילת מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית אל בני משפחתו, ובשל המלחמה נבצר ממנו לשוב לארץ ישראל. בהיותו בעל אופי פעלתני ובעל חוש מסחרי וכלכלי מפותח החל בפעילות ציבורית וכלכלית במקום שבתו בארצות הברית. בין השאר השתתף ביסודה של ההסתדרות הציונית האמריקאית.
באותה תקופה החל לעסוק בתחום הפרדסנות בעקבות חותנו ד"ר מזי"א שהיה פרדסן וממנהלי האגודה הקואופרטיבית "פרדס". באמצע שנות ה-20 רכש איזקסון שטח אדמה גדול באדמת פתח תקווה ונטע עליו פרדס. באותה תקופה הקים עם חותנו את מלון פלטין בתל אביב, וכעבור זמן עבר עם משפחתו מירושלים לתל אביב והתגורר בבניין המלון.
במהלך שנות ה-20 גאל איזקסון אלפי דונם אדמה מעבר לירקון, מצפון לפתח תקווה. הוא הכשיר את האדמה לנטיעת פרדסים ומכר את השטח בין מכריו במחיר הקרן. על שטח זה נוסדו המושבות כפר הדר, רמת הדר ורמתיים (כיום חלק מן העיר הוד השרון). באמצע שנות ה-30 היה חבר בקבוצה שרכשה אלפי דונמים באזור בית שאן לגידול צאן ובקר. לימים הוקמו על אותו שטח אדמה שני יישובים חקלאיים.
מאז שנות ה-30 נעשה איזקסון פעיל מרכזי בהנהגת התאחדות האיכרים[4], שכללה חברות ומוסדות רבים, ובהם בנק אוצר האיכרים למשכנתאות, קופת חולים עממית, חברה לשיווק ולהובלת סחורה חקלאית, כתב העתבוסתנאי, בית ספר חקלאי ועוד. כמו כן היה מראשי אגודת "פרדס", כממשיכו של חותנו ד"ר מזי"א. בין השנים 1957 - 1974 נבחר לשמש כנשיא התאחדות האיכרים. כמו כן היה יושב ראש בנק אוצר האיכרים למשכנתאות.
איזקסון גם היה עסקן פעיל בהסתדרות הציונים הכלליים, שייצגה את הסוחרים ומעמד הביניים, בה היה חבר מועצת סניף תל אביב וחבר הוועד הפועל הארצי. היה מיוזמיו ופעיליו של "האיחוד האזרחי" (1941 - 1948)[5] שעסק בשמירת האינטרסים של מעמד הביניים. היה חבר הנהלת עיתון הבוקר ומפעיליו המרכזיים.
במשך עשרות שנים היה ממובילי ענף הפרדסנות בארץ וממנהיגי הפרדסנים. בסוף שנות ה-30 הקים עם עמיתיו, ובהם יצחק רוקח, את "פרדס סינדיקט", שאיחד את הקואופרטיבים שעסקו בפרדסנות. בשנות מלחמת העולם השנייה ארגן ועד משותף לפרדסנים היהודים והערבים שעמד מול ממשלת המנדט ודאג למכלול האינטרסים של ענף הפרדסנות. בעקבות פעילות זו נוסדה מועצת הפיקוח לפרי הדר ולאחר מכן המועצה לשיווק פרי הדר.
לאחר קום המדינה נסע פעמים רבות לחו"ל לשם לימוד דרכי מיכון ענף הפרדסנות והשגת סיוע לרכישת הציוד הדרוש. עמד בראש משלחות שעסקו בתחומים שונים של ענף הפרדסנות, וכמו כן ייצג את חקלאי ישראל מטעם התאחדות האיכרים בכינוסים שונים באירופה.
בנו הוא אליהו איזקסון, שהמשיך בדרכו ולימים מונה אף הוא כנשיא התאחדות האיכרים. אליהו איזקסון יזם הקמתם של מספר יישובים בישראל, ובהם היישוב קדמת צבי שהנציח את שם אביו. כמו כן נקרא על שמו רחוב בראשון לציון.
