פרקין וורבק (באנגלית: Perkin Warbeck; 1474 לערך - 23 בנובמבר 1499) היה טוען לכתר האנגלי בתקופת מלכותו של הנרי השביעי. וורבק טען כי הוא ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק, אחד משני הנסיכים שבמצודה, ובנו הצעיר של המלך אדוארד הרביעי. בפועל נולד וורבק בטורניי בשנת 1474.
ככל הנראה פרקין דמה במראהו לאדוארד הרביעי, וייתכן שהיה בן מחוץ לנישואים של אדוארד הרביעי (או קשור בקשר משפחתי אחר לבית יורק).
טענות לכתר
וורבק השמיע טענותיו לראשונה בהיותו בחצר דוכסות בורגונדי בשנת 1490. בשנת 1491 הגיע לאירלנד בתקווה למצוא תומכים לטענותיו בדבר זכותו לכתר, אולם לא מצא תמיכה ועזב את אירלנד. בשובו לצרפת נפגש עם המלך שארל השמיני, אשר הכיר בטענותיו לכתר האנגלי, אולם לאחר מכן חתם שארל על הסכם אטרפל וגרש את וורבק.
גם מרגרט מבורגונדיה (אנ'), אחותו של אדוארד הרביעי, הכירה בטענותיו של וורבק לכתר. לא ברור אם היא ידעה או לא ידעה שמדובר במתחזה, אולם היא סיפקה לו פרטים חשובים על בית יורק. המלך הנרי השביעי התלונן בפני פיליפ הרביעי, דוכס בורגונדיה, נכדה החורג של מרגרט, על כך שהוא מסייע לוורבק. לאחר שפיליפ לא גרש את וורבק מדוכסות בורגונדיה, הטיל הנרי חרם כלכלי עליהם ואסר על מסחר בין אנגליה לבין הדוכסות.
בשנת 1493 נכח וורבק בהלוויית פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בווינה, שם הכירו בו כ"מלך ריצ'רד הרביעי מאנגליה". וורבק הוזמן ללוויה על ידי מקסימיליאן הראשון, בנו של פרדריך, והבטיח לו כי אם ימות בטרם יעלה לשלטון, הזכות לכס האנגלי תעבור למקסימיליאן.
הנחיתה הראשונה באנגליה
ב-3 ביולי 1495, במימונה של מרגרט, נחת וורבק בדיל שבחוף קנט, בתקווה כי נחיתתו תביא לו תמיכה רבה. צבאו של וורבק הוקף על ידי צבאותיו של הנרי, 150 מחייליו נהרגו עוד בטרם נחת וורבק על החוף, והוא נסוג לאירלנד.
באירלנד תמך הרוזן מדזמונד בוורבק, וצר על העיר ווטרפורד. אולם מתקפתו לא צלחה, והוא נמלט לסקוטלנד בה פגש את ג'יימס הרביעי, מלך סקוטלנד. ג'יימס החליט לתמוך בוורבק, ואף השיא לו לאישה את אחייניתו, ליידי קתרין גורדון.
בספטמבר 1496 תקפה סקוטלנד את לונדון, אולם במהרה הסיגה את כוחותיה מאחר שתושבי נורת'מברלנד לא תמכו במתקפה. ג'יימס חתם על הסכם אייטון - הסכם שלום עם אנגליה, וגירש את וורבק מממלכתו. וורבק שב לווטרפורד וניסה לצור על העיר, אולם המצור נכשל, ולאחר 11 ימי מצור נמלט וורבק מאירלנד כאשר ארבע ספינות אנגליות רדפו אחריו, ונותרו לו רק 120 תומכים, שנמלטו עמו על שתי ספינות.
הנחיתה השנייה באנגליה
ב-12 בספטמבר 1497 נחת וורבק במפרץ וייטסנד שבקורנוול בסמוך ללנדס אנד, בתקווה שאנשי קורנוול, שהובסו במהלך מרד קורנוול (אנ') שלושה חודשים קודם לכן, יתמכו בו.
הוא הוכרז כמלך "ריצ'רד הרביעי" בבודמין מור (Bodmin Moor) ויצא בראש צבא של 3,000 תומכים לאקסטר, בהמשך כבש את טאונטון. המלך הנרי השביעי שלח את ראש צבאו, הלורד דאובני, לתקוף את הצבא. וורבק נבהל מהצבא האנגלי המתקרב ונטש את צבאו. הוא נתפס במנזר בוליו שבהמפשייר, ונכנע.
הנרי השביעי עצמו הגיע לטאונטון ב-4 באוקטובר 1497 וקיבל שם כניעת הצבא של וורבק.
וורבק נכלא במצודת לונדון.
כליאה והוצאה להורג
וורבק נכלא במצודת לונדון לצד טוען אחר לכתר האנגלי, אדוארד פלנטג'נט, רוזן וורוויק (אשר טענותיו היו מבוססות). ביוני 1499, ניסו שניהם להימלט מהמצודה, אולם נתפסו שוב שעות ספורות לאחר שנמלטו. ב-23 בנובמבר 1499 נלקח וורבק לטייברן שם הוא הקריא "הודאה" על כך שטענותיו לכתר שקריות, וניתלה למוות.
אזכורים ספרותיים
ג'ון פורד כתב מחזה בשם פרקין וורבק על שמו של פרקין. המחזה הוצג לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-17. מרי שלי, כתבה רומן שנקרא "מזלו של פרקין וורבק" אשר פורסם בלונדון בשנת 1830.
ראו גם
קישורים חיצוניים
