פרנסיס שלי "פרנק" וייט (באנגלית: Francis Shelley "Frank" White; 13 במרץ 1847 – 1 באוגוסט 1922) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת אלבמה. וייט שירת בצבא הקונפדרציה תחת פיקודו של הגנרל נייתן בדפורד פורסט במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, ולאחר מכן מילא תפקיד משמעותי בחזרת הדמוקרטים לשלטון במיסיסיפי במהלך תקופת השיקום. הוא נבחר לבית הנבחרים של מיסיסיפי ואז עבר לבירמינגהאם שבאלבמה כדי לעסוק בעריכת דין. וייט נבחר למלא את מקומו של הסנאטור המנוח ג'וזף ג'ונסטון, ממאי 1914 עד מרץ 1915.
ביוגרפיה
וייט נולד במרץ 1847 ביישוב פריירי (Prairie) השוכן במחוז נוקסובי שבמיסיסיפי, בנם של קלי ומרגרט שלי וייט. הוא למד בבתי ספר מקומיים לצד לימודיו בהוראה פרטית בבית מגוריו. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית שירת כטוראי בפלוגה F של חיל הפרשים הראשון של מיסיסיפי, בפיקודו של גנרל צבא הקונפדרציה נייתן בדפורד פורסט. באפריל 1865 נשבה וייט בעיר סלמה (אנ').לאחר המלחמה, למד משפטים במשרדו של ויליאם ב. בארק בעיר וסט פוינט, שם פתח קליניקה משפטית ב-1868. וייט נישא לאוקטביה אנה קולינס בשנת 1873, ובמרוצת השנים הזוג חבק חמישה ילדים[1].
בשנת 1875 נבחר לבית המחוקקים של מדינת מיסיסיפי ומילא תפקיד מפתח בהשבת המפלגה הדמוקרטית לשלטון המדינתי במיסיסיפי ובמפלת שלטון הרפובליקנים במהלך תקופת השיקום[1]. וייט ישב בראש ועדה שארגנה ופיקחה על הליכי הדחה נגד נבחרי ציבור רפובליקנים בממשלת השיקום של מיסיסיפי, בהם קצין צבא האיחוד ומושל מיסיסיפי לשעבר אדלברט איימס (אנ'), סגן המושל אלכסנדר ק. דייוויס (אנ') והמפקח על החינוך ט. וו. קרדוזו, שניים מהאפרו-אמריקאים הראשונים שמילאו תפקיד פוליטי ציבורי במדינה. כולם הודחו מתפקידם.
בשנת 1886 הבחין וייט בחלון הזדמנויות לקריירה חדשה בעיר התעשייה הפורחת בירמינגהאם, והעתיק את מגוריו לאלבמה. בנוסף לעיסוקו בעריכת דין, התמיד וייט בפעילותו הפוליטית. ב-1899 היה מנהל מסע הבחירות של חבר הסנאט האמריקאי ג'ון טיילר מורגן, ב-1900 היה ציר בכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית לקראת הבחירות לנשיאות באותה השנה, יו"ר המפלגה הדמוקרטית באלבמה וחבר בוועידת החוקה של 1901[1].
פעילויות אלה ואחרות זיכו את וייט בתמיכה נרחבת באלבמה כולה, מה שהוביל באפריל 1914 למינויו אל הסנאט של ארצות הברית, שם מילא את שארית כהונתו של הסנאטור ג'וזף ג'ונסטון, אשר נפטר באוגוסט 1913. במקביל, וייט מונה למועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות המיוחדות לסנאט. היבחרו של וייט בחודש מאי 1914 הפכה אותו לסנאטור הראשון באלבמה שנבחר לסנאט דרך בחירות ישירות[1]. לאחר שהשלים את כהונתו של ג'ונסטון עד ראשית מרץ 1915, שב לעיסוקיו המשפטיים בבירמינגהאם.
וייט ניסה להתמודד על מושב בסנאט פעמיים נוספות: נגד ג'ון הוליס בנקהד בשנת 1918 ונגד ג'יי תומאס הפלין בבחירות 1920. שנתיים לאחר מכן, ב -1 באוגוסט 1922, נפטר וייט בבירמינגהאם ונטמן בבית העלמין אלמווד[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
