פרננדו הראשון, דוכס ברגנסה השני
Fernando I, Duque de Bragança

לידה	1403 ממלכת פורטוגל
פטירה	1478 (בגיל 75 בערך) Évora, פורטוגל
מדינה	ממלכת פורטוגל
בן או בת זוג	חואנה דה קסטרו (1429–?)
פרסים והוקרה
אבירות (25 באוגוסט 1415, אנריקה הספן) אביר במסדר המגדל והחרב

דום פרננדו הראשון, דוכס ברגנסה (בפורטוגזית: Fernando I, Duque de Bragança‏; 1403 - 1 באפריל 1478) היה הדוכס השני של ברגנסה והמרקיז הראשון של וילה ויצ'וזה. הוא השתתף בכיבושים הפורטוגלים בצפון אפריקה ושימש שם כמושל בשטחים שונים.

פרננדו נולד בשנת 1403, לאפונסו הראשון, דוכס ברגנסה וביאטריש פריירה דה אלבים. עוד כשהיה ילד, הוא קיבל את תואר הרוזן השלישי של אראיולוס מסבו נונו אלווארס פריירה.

בשנת 1432, פרננדו נקרא על ידי המלך ז'ואאו הראשון, מלך פורטוגל להתייעצות על פרויקט, שקודם על ידי בנו של המלך, הנסיך אנריקה הספן, להשיק מערכה נגד הסולטנות המרינית מרוקו. פרננדו ייעץ נגד הפרויקט. כאשר הועלה הפרויקט שוב בתקופת שלטונו של דוארטה, מלך פורטוגל בשנת 1436, חזר פרננדו על התנגדויותיו. אף על פי כן, למרות התנגדותו, מינה אותו המלך דוארטה כשירות האצילים למסע 1437 לכיבוש טנג'יר.^[1] אף על פי שהמסע היה בפיקודו הכללי של אחיו הנסיך אנריקה, המלך דוארטה הרגיש שהמומחיות הצבאית של פרננדו נחוצה כדי לפצות על חוסר הניסיון של אחיו.

לאחר שלא הצליח לכבוש את העיר בתקיפה, הוקף חיל המשלוח הפורטוגלי והורעב בכניעה על ידי צבא סיוע מרוקאי. בתמורה לכך שהורשה להסיג את חייליו ללא מנוחות, אנריקה הסכים לאמנה למסירת סאוטה חזרה למרינידים. לצורך מילוי האמנה מסר הנסיך אנריקה את אחיו פרננדו הנסיך הקדוש כבן ערובה למרוקאים.

לאחר החזרה לפורטוגל הוביל פרננדו הראשון את האופוזיציה לאמנה זו. בקורטס של לייריה שהורכב על ידי המלך דוארטה בתחילת 1438, הוא גייס את האצילים ודחק בהם לסרב להחזרת סאוטה בחזרה למרינידים. הוא טען כי האמנה נחתמה בכפייה ולכן היא פסולה. בעיקר בגלל הקמפיין האנרגטי של פרננדו הקורטס דחה את האישור והודיע למלך למצוא דרך אחרת להבטיח את שחרורו של אחיו הנסיך פרננדו (אף אחת לא נמצאה - פרננדו הנסיך הקדוש מת בשבי מרוקו בשנת 1443).

פרננדו הראשון מונה למושל סאוטה בין השנים 1445–1450.^[1]

על פי צו מלכותי מיום 25 במאי 1455 העניק אפונסו החמישי, מלך פורטוגל לפרננדו הראשון את התואר החדש של המרקיז הראשון של וילה ויצ'וזה.

בשנת 1458 השתתף פרננדו הראשון, יחד עם בניו, במסע לכיבוש העיר המרוקאית אל קאסר אס-סגיר.

בשנת 1460, כאשר אחיו הבכור, אפונסו, מרקיז ואלנסה, נפטר ללא יורש לגיטימי, הפך פרננדו הראשון לרוזן החמישי של אורם ויורשו של בית ברגנסה.^[1] שנה לאחר מכן, לאחר מות אביו בשנת 1461, הוא גם הפך לדוכס השני של ברגנסה, הרוזן ה-9 של ברסלוש, הרוזן השלישי של נייבה, והרוזן השלישי של פאריה. לאחר מכן הוא קבע את מושבו בקסטלו דה וילה ויצ'וזה .

בשנת 1471, כאשר המלך אפונסו החמישי יצא למסע בצפון אפריקה לכבוש את העיר ארזילה, פרננדו הראשון נשאר בפורטוגל כעוצר הממלכה.

ב-1 באפריל 1478 מת פרננדו, ובנו פרננדו השני, דוכס ברגנסה השלישי ירש את תאריו.

פרננדו הראשון התחתן ב-28 בדצמבר 1429 עם חואנה דה קסטרו, ממנה נולדו לו תשעה ילדים, מתוכם שלושה נולדו מתים.

מדיה וקבצים בנושא פרננדו הראשון, דוכס ברגנסה השני בוויקישיתוף