ערב הסעודית צפויה לממן את הפרויקט, שעלותו מוערכת בכ-4 מיליארד דולר. הכביש יקשר בין תבוכ וניאום לשארם א-שייח' שבחצי האי סיני ויעבור דרך האי טיראן בכניסה למפרץ אילת. על ביצוע הפרויקט יופקדו חברת בן לאדן הסעודית והחברה הממשלתית המצרית Arab Contractors.[3]
מיזמי הבנייה המוצעים נועדו לאפשר קשרים הדוקים יותר בין שתי המדינות וליצור מקומות עבודה בשתיהן, כחלק מתוכנית גדולה יותר של ממשלת מצרים לאכלוס מחדש של סיני. הכביש ישמש גם מסלול חלופי לעולי החאג' למכה, וצפוי לשרת מיליון נוסעים ועולי רגל מדי שנה.[4]
במהלך תכנון הפרויקט עלו חששות לגבי ההשפעות הסביבתיות שלו. הגידול בתנועה והפיתוח הנוסף עלולים לגרום לירידה נוספת באוכלוסיית תחש המשכן - יונקים ימיים ייחודיים לים האדום, וכן לפגיעה בשוניות האלמוגים ובדיג.[4] בנוסף, התוכניות יצטרכו לעמוד בתנאי סעיף 5 להסכמי קמפ דייוויד בין ישראל למצרים הקובע את הזכות לחופש תנועה דרך מצרי טיראן.[5]
היסטוריה
ב-2005 השעתה ממשלת מצרים את הפרויקט בעקבות החששות הביטחוניים שהעלתה ישראל.[6] בממשלתו של מוחמד מורסי ניסו לסיים את התוכניות לפרויקט בשנים 2012 ו-2013, לפני נפילת המשטר.[7][8]