טיראן (אי)

טיראן
تيران
נתונים גאוגרפיים
מיקום מצרי טיראן עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 27°57′07″N 34°33′58″E / 27.951944444444°N 34.566111111111°E / 27.951944444444; 34.566111111111
שטח 80±1 קילומטר רבוע
אורך 15.1 קילומטר
רוחב 7.2 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
אוכלוסייה 0
אזור זמן UTC+3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיראן (בערבית: جزيرة تيران, בתעתיק מדויק: ג'זירת תיראן; בעברית: יוטבת) הוא אי הנמצא במצרי טיראן שבצפון ים סוף, 6 ק"מ מזרחית לחצי-האי סיני, בשכנות לאי סנפיר.

כיום נמצא האי בשליטת סעודיה. במשך שנים רבות התנהלו מגעים בין מִצְרַים וערב הסעודית אודות השליטה באי[1]. הריבונות באי מעולם לא נקבעה באופן רשמי מבחינה משפטית[2]. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי אישר בתאריך 24 ביוני 2017 כי האיים יעברו לשליטה סעודיה[3].

האי נחשב לנקודה אסטרטגית חשובה בשל הימצאותו בנקודת המעבר שבַּמְּצָרִים, ובכך הוא שולט על הכניסה למפרץ אילת ולגישה של ישראל וירדן לים סוף. כיום הוא מאוכלס באנשי צבא של מִצְרַים וארצות הברית, וזרוע בשדות מוקשים רבים.

שטח האי כ-80 קמ"ר.

היסטוריה

היסטוריה עתיקה

ההיסטוריון הביזנטי פרוקופיוס מזכיר בספרו "היסטוריה של המלחמות" את האי "יוטבה" (יוונית: Ἰωτάβη), המתאים בתיאורו לאי טיראן. לדבריו פעלה באי מושבה יהודית אוטונומית, שגבתה מס מעבר בכניסה לים סוף. המושבה עברה לשלטון ביזנטי בימי יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית במאה ה-6[4].

התאריך האחרון שבו נזכר האי יוטבה היה בשנת 536. לא קיים כל אזכור של האי מתקופת הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה ה-7, ולכן משערים שהוא כבר לא היה מיושב בתקופה זו, אולם התאריך המדויק של הנטישה אינו ידוע.

העת החדשה

עד אמצע המאה ה-20 לא היה האי מיושב, ונחשב חלק מערב הסעודית[5]. בעקבות מבצע עובדה, במסגרתו כבש צה"ל את אילת עם סיום מלחמת העצמאות, ופיתוחה של העיר, הקימה מִצְרַים ב-1950 באי בסיס קבוע בברכתה של ערב הסעודית[6]. המִצְרִים נהגו לבדוק את האוניות העוברות במצרי טיראן. סוגיית הריבונות והשליטה באי (ערב הסעודית או מִצְרַים) עלתה במספר דיונים במועצת הביטחון[7].

חסימת מצרי טיראן בידי מִצְרַים לפני מלחמת סיני (1956) הייתה מהגורמים המרכזיים לפרוץ המלחמה. במהלך המלחמה כבשו כוחות משולבים של חיל הים הישראלי ולוחמי חיל הרגלים את האי, ושהו בו תקופה קצרה. ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון הזכיר את האי לאחר המלחמה במכתבו לחיילי חטיבת עודד שכבשו את האי: "אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". כמו כן ציטט בנאומו בכנסת את דברי פרוקופיוס על אוטונומיה יהודית באי[8]. נסיגת ישראל מחצי האי סיני ומהאי טיראן נעשתה לאחר קבלת ערבויות בכתב בדבר חופש השיט במפרץ אילת מנשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר לבן-גוריון ב-20 בפברואר 1957.

אנשי חיל הים מקימים בסיס על האי טיראן במלחמת ששת הימים, יוני 1967

ב-23 במאי 1967, בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, שוב חסמה מִצְרַים את מצרי טיראן, פעולה שהוגדרה כ"קאזוס בלי" (עילה למלחמה), והייתה מהגורמים העיקריים לפרוץ המלחמה. במהלך המלחמה האי נכבש שנית על ידי כוחות צה"ל, והוחזק בידי ישראל עד 1982[9][10]. ישראלים רבים שנולדו בתקופה שסביב מלחמת ששת הימים נקראו בשמות טירן, טיראן, או טירנית, בהם טירן פולק, הצלמת טירנית ברזילי-כהן ואיש ההרכב 951 טיראן מדלסי.

כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים מ-1979 נסוגה ישראל מהאי טיראן ב-1982, ומאז מוצב בו כוח המשקיפים הרב-לאומי (MFO), שתפקידו, בין השאר, לנטר ולהבטיח מעבר ימי חופשי במצרי טיראן, ולוודא שהאי לא ישמש למטרות צבאיות.

באפריל 2016 הושג הסכם סעודי-מצרי להחזרת הריבונות על האי, יחד עם האי סנפיר, לידי ערב הסעודית. ערב הסעודית מחויבת להסכמים שעליהם חתמה מִצְרַים עם ישראל, ובכללם נוכחות הכוח הרב-לאומי[1]. ההסכם כולל גם הקמת גשר ביניהן מעל מצרי טיראן. הגשר יקשר את ראס א־שייח' חמיד שבסעודיה עם שארם א-שייח', ויעבור באי טיראן[11]. אולם ההסכם נתקל בקשיים חוקתיים ובהתנגדות מקומית במִצְרַים. ב-16 בינואר 2017 דחה בית המשפט העליון לעניינים מינהליים במִצְרַים את ההסכם, וקבע שהאיים טיראן וסנפיר שייכים למִצְרַים, ואין להעבירם לסעודיה[12].

לבסוף, ביוני 2017 אישר נשיא מצרים א-סיסי את העברת האיים לסעודיה[3].

טבע

באי טיראן מצויה המושבה השנייה בגודלה בעולם של עיט-הדגים. האזור כולו משמש כחניית ביניים לאנפות, עגורים, שקנאים, חסידות ועופות אחרים בעונות הנדודים שלהם, והאי טיראן משמש כמקום דגירה לרבים מעופות ים סוף. פיתוח שמורת הטבע ותיעוד מקיף על אוכלוסיית הציפורים ובפרט השלכים נערכו באי בהובלתו של הצפר שלום זו-ארץ והצלם יוסי אשבול[13].

יש באי חופים מפורצים ורדודים המהווים אתרי צלילה.

ב-1989 צורפו מצרי טיראן והאיים שבו לשמורת הטבע הלאומית המצרית ראס מוחמד, בשטח המקיף כ-800 קמ"ר. השמורה מועמדת אונסק"ו כאתר מורשת טבע עולמי, והוכרזה ב-2003 על ידי UNEP-WCMC כאתר טבע מוגן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיראן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 "ישפיע על ההסכם עם ישראל": מצרים וסעודיה במגעים לשינוי הגבול הימי, באתר וואלה, 11 באפריל 2016
  2. ^ Priewasser, Robert (2013). Tiran Island and Straits of Tiran: Unexplained Sovereignty over an Island in the Context of the Arab-Israeli Conflict. Berlin: AV Akademiker verlag, Schaltungsdienst lang o.H.G. ISBN 978-3-639-49142-5.
  3. ^ 1 2 רועי קייס, סופית: "האיים הישראליים" של מצרים יועברו לסעודיה, באתר ynet, 24 ביוני 2017
  4. ^ פרוקופיוס, היסטוריה של המלחמות, I. ‏xix. ‏4 (באנגלית)
  5. ^ אייל זיסר, בחזרה למיצרי טיראן וסנפיר, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2016
  6. ^ המצרים השלימו את נחיתתם בשני האיים במפרץ עקבה, הארץ, 26 בפברואר 1950
  7. ^ פרוטוקול ישיבת מועצת הביטחון מס' 659, באתר האומות המאוחדות, 15 בפברואר 1954 (באנגלית)
  8. ^ אפרים יער, זאב שביט, מגמות בחברה הישראלית, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2003, עמ' 1221, הערת שוליים 62
  9. ^ האיים שהיו בשליטת ישראל עוברים לסעודיה: "צחיחים וקסומים", באתר ynet, 13 באפריל 2016
  10. ^ טל שניידר, אבנר הופשטיין, כרישים, שלשולים וחידוני מלחינים, באתר זמן ישראל, 3 באוגוסט 2022
  11. ^ יאסר עוקבי, ‏מזרח תיכון חדש: גשר באורך 50 ק"מ יחבר בין מִצְרַים לסעודיה, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2016
  12. ^ מכה לסיסי: העליון ביטל את העברת האיים בים האדום לסעודיה, באתר וואלה, 16 בינואר 2017
  13. ^ שלום זו-ארץ, ‏על שימור השלכים באי טיראן, "מסע אחר"