"פראם" הרחיקה צפונה ('57 85° צפון) ודרומה ('41 78°) יותר מכל ספינת עץ אחרת. "פראם" שמורה במוזיאון פראם באוסלו, נורווגיה.
מבנה
שאיפתו של ננסן הייתה להרחיק צפונה יותר מכל קודמיו בחקר האזור הארקטי. לשם כך היה עליו להתמודד עם בעיה, שרבים מן המפליגים באוקיינוס הארקטי נתקלו בה לפניו: הקרח הקפוא עלול למחוץ את האונייה. הרעיון של ננסן היה לבנות אונייה, שתוכל לעמוד בלחץ, לא הודות לחוזקה בלבד, אלא משום שצורתה תעוצב כך שתאפשר לקרח לדחוף אותה למעלה, כך שתוכל "לצוף" על פניו. ננסן שכר את בונה הספינות קולין ארצ'ר מלרוויק לבנות אונייה בעלת מאפיינים אלה.
שרטוטי האונייה "פראם"
"פראם" היא אונייה תלת-תורנית, באורך כולל של 39 מטר ורוחב של 11 מטרים. האונייה רחבה ונמוכת-שקע שלא כרגיל, כדי לשפר את יכולתה לעמוד בלחץ הקרח העצום. "פראם" נבנתה עם חיפוי חיצוני מעץ גרינהארט (Chlorocardium rodiei), כדי שתעמוד בלחץ הקרח, ועם תחתית כמעט שטוחה, על מנת לאפשר לה לשוט במים הרדודים שננסן ציפה לפגוש בדרכו. ההגה והמדחף נבנו כך שניתן לפרקם. תשומת לב רבה ניתנה לבידוד תאי האונייה, על מנת לאפשר לצוות לחיות בה עד חמש שנים. האונייה צוידה גם בגנרטור חשמלי שהופעל בכוח הרוח וסיפק חשמל לתאורה באמצעות נורות קשת.
מבט על חרטומה של "פראם", כפי שהיא נראית כיום במוזיאון "פראם".
משלחת ננסן לחוג הארקטי, 1893–1896
שברי אונייה שנמצאו בגרנלנד, מאוניית הקיטור האמריקאית "ז'אנט" (1878), שאבדה סמוך לחופי סיביר, וסחופת עצים שנמצאה במחוזות סוולבארד וגרנלנד, רמזו על הימצאות זרם אוקיינוס הנובע מתחת לכסות הקרח הארקטי ממזרח למערב ונושא עמו סחופת עצים ממחוזות סיביריים אל סוולבארד ומערבה משם. ננסן הורה לבנות את "פראם" כדי לחקור את התאוריה הזאת.
פראם בנמל, בסביבות 1900
ננסן התייצב בראש משלחת, שנמשכה שלוש שנים. כשהתחוור לו, ש"פראם" לא תגיע אל הקוטב הצפוני ישירות בכוח הזרם, יצאו הוא והיאלמר יוהנסן בכיוון הקוטב על מגלשי סקי. אחרי שהגיעו אל '14 86° צפון, נאלצו לשוב על עקבותיהם ולעשות את החורף בארץ פרנץ יוזף. ננסן ויוהנסן התקיימו על בשר ניבתן ודוב קוטב ועל שומן. לבסוף פגשו חוקרי ארצות בריטים, משלחת ג'קסון-הרמסוורת', וחזרו לנורווגיה ימים ספורים לפני ש"פראם" חזרה לשם גם היא. האונייה הייתה לכודה קרוב לשלוש שנים בקרח, והגיעה ל-'57 85° צפון.[1]
המשלחת של סוורדרופ לאיים הארקטיים הקנדיים 1898–1902
בשנת 1898 הנהיג אוטו סוורדרופ, שהחזיר את "פראם" ממסעה הארקטי הראשון, משלחת מדעית אל הארכיפלג הארקטי הקנדי. "פראם" עברה שינויים קלים לקראת המסע הזה, שהתבטאו בהרחבת הגוף החופשי (freeboard) (החלק שבין קו המים לסיפון). "פראם" הפליגה מן הנמל ב-24 ביוני 1898, עם 17 איש על סיפונה. מטרתם הייתה למפות את שטחי האיים הארקטיים ולאסוף דגימות מן הקרקע, מן הצומח ומן החי. המשלחת נמשכה עד 1902 והצליחה למפות שטח של 260,000 ק"מ, יותר מכל משלחת ארקטית אחרת.
משלחת הקוטב הדרומי של אמונדסן
מנוע הדיזל שהותקן ב"פראם" לקראת משלחת הקוטב הדרומי של אמונדסן
"פראם" הוצאה משירות ועמדה בשממונה עד סוף שנות ה-20 של המאה הקודמת. במאי 1936 הוקם באוסלו מוזיאון פראם להנצחת מעללי משלחות החקר הנורווגיות לקטבים, ו"פראם" שעברה שיפוץ ושימור היא המוצג העיקרי בו.
