פפירוס הֶרְסְט (באנגלית: Hearst papyrus) הוא השם שניתן במחקר ההיסטורי לפפירוסמצרי קדום מן המחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס שתוכנו ענייני רפואה. הפפירוס, הנקרא על שם פבי הרסט, מכיל 18 עמודי מרשמים רפואיים בכתב היראטי, העוסקים בדרכי הטיפול בבעיות במערכת השתן, בדם, בשיער ובפצעי נשיכה. הוא נחשב לכתב-יד חשוב, אך יש המטילים ספק באמיתותו.
מקורו
לדברי הארכאולוג האמריקני ג'ורג' ריזנר, שפרסם מהדורת פקסימיליה של הפפירוס ב-1905, הוענק הפפירוס באביב 1901 למשלחת הרסט על ידי איכר מן הכפר דיר-אל-בלס הסמוך למקום חפירותיה כאות תודה על שהתירו לו לאסוף דשן מערימות הזבל של המחנה.[1] מאוחר יותר נקרא הפפירוס על שמה של פֶבִּי הרסט, אמו של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט, שמימן את רוב הוצאותיה של המשלחת שפעלה מטעם אוניברסיטת קליפורניה.[2]
לימים העלו חוקרים אחדים ספקות באשר לאמיתיותו של הפפירוס. תוכנו נחקר אומנם בהרחבה על פי התמונות שפרסם ריזנר, אך הפפירוס עצמו לא נבדק מעולם ביסודיות. אוצר הפפירוס בספריית בנקרופט הסביר ב-2003 כי מצב הפפירוס טוב באופן מפתיע, כמעט טוב מדי לפפירוס אמיתי."[5] לריזנר, לעומת זאת, לא היו ספקות כלשהם, כמסתבר מדברים שכתב ב-1905: "סימני הקיפולים של המגילה, האבק הדקיק וביצי החרקים מעידים כי איש לא פתח אותה מאז העת העתיקה."[6] ספריית בנקרופט הכריזה כי בכוונתה לבחון בעתיד את הפפירוס כדי לפתור את הסוגיה ולקבוע "אם מדובר בפפירוס אמיתי או בזיוף כמעט מושלם."[7]
פפירוס הרסט מכיל 20 פסקאות, ערוכות ב-18 טורים, של מרשמים רפואיים הכתובים בכתב מצרי היראטי. מגוון הנושאים רחב ביותר, מ"שן היוצאת ממקומה" ועד "תרופה לטיפול בריאה", אך מרביתם מתמקדים בטיפול בבעיות במערכת השתן, דם, שיער ונשיכות (על ידי בני אדם, חזירים והיפופוטמים).[9] אחד הלחשים עוסק ב"מחלה כנענית", "אז הגוף מכוסה בכתמים שחורים כפחם"; הכוונה, כפי הנראה, לטולרמיה (tularemia), אחת ה"מגפות" שסייעו להפיל את החיקסוס.[10]