הפסיפס היה חלק מרצפתו של בית אמידים בלוד הרומית, מסוף המאה השלישית עד תחילת המאה הרביעית לספירה, והתגלה בשנת 1996, לפני הרחבת רחוב החלוץ בעיר, במהלך חפירת הצלה.
פסיפס הבית הרומי בלוד הוא הגדול והאיכותי ביותר מבין הפסיפסים הרומיים שהתגלו בישראל. בפסיפס שהשתמר היטב מעוטרים מוטיבים מעולם החי והצומח, ביניהם גם מוטיבים ייחודיים. בתחילה הפסיפס כוסה בעפר בשל היעדר תקציב. מאוחר יותר בעקבות קבלת תרומה מקרן שלבי וויט וליאון לוי החלה רשות העתיקות, בשיתוף עם עיריית לוד, בעבודות לשימור הפסיפס לקראת הצגתו ברחבי העולם. במהלך העבודות נחשף פסיפס מרשים נוסף של חצר פריסטילית.[3]
ביולי2009 נחשף הפסיפס והוצג במשך שלושה ימים לקהל. לאחר מכן הועבר הפסיפס לירושלים לשם שימורו.
גודלה של רצפת פסיפס הטרקלין הוא כ-155 מ"ר. אורכו כ-17 מטרים ורוחבו כתשעה מטרים. הפסיפס מחולק לשטיחים נפרדים, ובכל שטיח נושאי תיאור שונים. בפסיפס עוצבו תיאורים מדויקים של יונקים, עופות, צמחייה, דגים, רכיכות ואוניות דיג.
מרכז המבקרים בלוד
באתר הפסיפס בלוד נבנה מרכז מבקרים,[6][7] שהיה אמור להיפתח ב-2021.[8] במהלך המהומות בלוד במאי 2021 השחיתו מתפרעים את מבנה המוזיאון וגרמו לו נזק ניכר.[9] ביוני 2022 הושלמה בנייתו והוא נפתח לקהל ונקרא בשם "מרכז ארכאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי".[10] הפסיפס שמור היטב ומוצג במוזיאון בלוד, באתרו.
^אמיר גורזלזני, מרים אבישר, חגית טורגה, עוזי עד, אריולה יקואל, יוסי אלישע, לוד, פסיפס לוד: דוח ראשוני, Hadashot Arkheologiyot: Excavations and Surveys in Israel / חדשות ארכיאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל 128, 2016