פנחס ארליך נולד בשנת 1917 בטומשוב-לובלסקי שבפולין. למד בעיר הולדתו, וסיים בה את בית הספר התיכון. החל לכתוב בעברית וביידיש כבר בהיותו פעיל בתנועת נוער חלוצית ציונית.
אחר כך יצא לעיר לבוב (לֶמבֶּרג), ובה השלים את לימודי ההוראה שלו, בקורסים הפדגוגיים של רשת החינוך העברית "תרבות". כמורה לימד בכמה ערים בפולין, במוסדות חינוך יהודיים.
בסוף שנת תרצ"ה (1935), בהיותו צעיר כבן שמונה עשרה, היגר ארליך עם אמו ושלושה אחים צעירים לארגנטינה והשתקע בבואנוס איירס, שם ישב אביו מזה מספר שנים. השלים בה את לימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה, וחזר ללמד בבתי ספר יהודיים. ניהל את רשת בתי הספר "תל אביב" שבבואנוס איירס והסביבה. הוא הוסיף לשמו המקורי את השם פבלו, כאות להוקרתו לארץ שקלטה אותו. למד ספרדית ושלט בה היטב. כמפקח בכיר ברשת החינוך היהודית, יצא בשנת 1970 למקסיקו סיטי, לנהל את רשת בתי הספר היהודים שם. לאחר מכן כיהן כמנכ"ל קרן קיימת לישראל בארגנטינה.
ארליך החל בכתיבת שירים, מאמרים ורשימות ביידיש, כבר עם הגיעו לארגנטינה. עם השנים כתב את הפובליציסטיקה שלו גם בספרדית. הוא היה מעורכי כתב העת היידי "יידישע דערציאונג" ('החינוך היהודי') ומעורכי הירחון העברי "דרום". תרם רבות לעיתוני הילדים בבואנוס איירס, ביידיש, בספרדית ואפילו בעברית. פרסם 22 ספרי לימוד ביידיש ובעברית.
שיריו של ארליך הולחנו ונפוצו בין תלמידיו הרבים. האנתולוגיות שחיבר, ספרי הלימוד והמקראות שכתב ביידיש ובספרדית, היו מוכרים מאוד בשעתם לתלמידי רשתות החינוך היהודיות בדרום אמריקה. בין השאר כתב על הרצל וביאליק, על מקורות יהדותו, על לימוד הכתב העברי ועוד. פרסם ספרים רבים ביידיש ובספרדית.
בשנת תש"ס-1999 הוציא בהוצאה עצמית את הספר "דמויות", קובץ מתורגם לעברית ובו כמאה מאמרים על היוצרים הגדולים של ספרות היידיש ועל אנשי רוח שפעלו בתרבות היידית.
פנחס (פבלו) ארליך נפטר ברחובות באביב 2001. נקבר על ידי אשתו מרים בבית העלמין החדש ברחובות.
