PROFILPELAJAR.COM

פלאקפאנצר 4
	המובלוואגון.
מידע כללי
סוג	רק"ם נ"מ
מדינה מייצרת	גרמניה הנאצית
דגם קודם	פלאקפאנצר 1/פלאקפאנצר 38(t)
מערכה מרכזית	מלחמת העולם השנייה
יחידות שיוצרו	240
מידע טכני
אורך	5.92 מטר
רוחב	2.95 מטר
גובה	2.73 מטר
משקל	24 טון
מהירות	38 קמ"ש
טווח פעולה	200 ק"מ
מנוע	בנזין, 296 כוח סוס
שריון	10 - 80 מ"מ
צוות	6
מערכות נשק
חימוש עיקרי	משתנה
חימוש משני	מקלע 7.92 מ"מ MG34

פלאקפאנצר 4 (שמו המלא: פלאקפאנצרקמפוואגון סימן 4, גרמנית: Panzerkampfwagen IV) היה שם שניתן לארבעה דגמים של רכב קרבי משוריין נגד מטוסים שהיה מבוסס על הטנק פאנצר סימן 4. הדגם הראשוני של הפלאקפאנצר, המובלוואגון, היה פאנצר סימן 4 ממנו הורד הצריח ובמקומו הורכבה עליו עמדת נ"מ מאולתרת עם תותח נ"מ 37 מ"מ. הדגמים הבאים כללו צריחים מיוחדים שנבנו במיוחד ליעוד הכלי, בהם הווירבלוינד עם ארבעה תותחי נ"מ 20 מ"מ, האוסטוינד עם תותח נ"מ 37 מ"מ והקוגלבליץ עם זוג תותחי נ"מ 37 מ"מ.

מובלוואגון

3.7cm FlaK auf Fahrgestell Panzerkampfwagen IV (מספר הדגם: Sd.Kfz. 161/3) היה רק"מ נ"מ אשר היה מוכר יותר בשם הכינוי שלו מובלוואגון (בגרמנית: Möbelwagen; 'רכב הובלת רהיטים'). פיתוח המובלוואגון החל לקראת סוף 1943 כאשר התגבר הצורך בנשקי נ"מ ניידים בשדה הקרב בחזית המזרח, הדגם הראשוני שהוצע כלל עמדה שהורכבה על תובת פאנצר סימן 4 אשר כלל ארבעה תותחי 20 מ"מ מסוג 30 FlaK ‏ cm ‏2. הדגם הראשוני בוטל משום שתותחי 20 מ"מ נחשבו חלשים מידי, לכן הם הוחלפו בתותח נ"מ 37 מ"מ מסוג 43 FlaK ‏ cm ‏3.7. סך הכל יוצרו כ-300 כלים מסוג זה, מה שהפך אותו לנפוץ מבין הדגמים.

וירבלוינד

וריבלוינד (בגרמנית: Wirbelwind; 'מערבולת רוח') היה רק"ם הנ"מ השני בסדרת הפיתוח המבוססת על תובת הפאנצר 4. הוירלוינד בדומה לקודמו אותו הוא החליף, הורכב מתובה של טנק הפאנצר סימן 4 ועליו צריח בעל 9 דפנות אשר הכיל ארבעה תותחי נ"מ 20 מ"מ מסוג 30 FlaK ‏ cm ‏2. צריח הווירבלוינד נשאר פתוח כלפי מעלה, מה שהעניק לצוות הגנה קלה לצדדים בלבד והם נותרו חשופים לפגעי מזג האוויר, הפגזות ורסיסים.

תותחי הנ"מ בעלי קוטר 20 מ"מ נמצאו כחלשים מידי כנגד מטרות אוויריות רבות, לכן לבסוף הוחלף הווירבלוינד באוסטוינד. למרות נחיתות הכלי אל מול מטרות אוויריות, קצב האש הגבוה והניידות של הכלי הפכו אותו לכלי מוצלח גם כנגד מטרות יבשתיות כגון חיל רגלים ורכבים קלים.

משום סתירה בין הוורמאכט לבין המפעל המייצר של הכלי, המידע אודות מספר הכלים אשר יוצר אינו ברור ונע בין 87 או 105 כלים.

אוסטוינד

אוסטוינד (בגרמנית: Ostwind; 'רוח המזרח') היה רק"ם הנ"מ השלישי בסדרה המבוססת על תובת הפאנצר 4. עיצובו דומה לקודמו הוירלוינד והוא נבדל בעיקר בחימוש שלו. האוסטוינד כלל בצריך משושה תותח נ"מ 37 מ"מ יחיד מסוג 43 FlaK ‏ cm ‏3.7. בדומה לויבלוינד, גם צריח האוסטוינד היה פתוח כלפי מעלה מה שהיה חיסרון לכוח השרידות של צוות הכלי. הבדל נוסף על פני קודמו היה מיגון מעט טוב יותר בצריח ומקלע MG34 נוסף.

סך הכל יוצרו בין 43 ל-45 כלים מסוג זה.

קוגלבליץ

קוגלבליץ (בגרמנית: Kugelblitz; 'כדור ברק') היה רק"ם הנ"מ הרביעי והאחרון בסדרה המבוססת על הפאנצר 4. הקוגלבליץ היה פיתוח משמעותי אל מול קודמיו, הוא כלל צריח סגור בעל יכולת צידוד מלאה (יכולת להסתובב 360 מעלות), אשר הרכיב זוג תותחי נ"מ 37 מ"מ מסוג 43 FlaK ‏ cm ‏3.7 המורכבים זה לצד זה. הרעיון ליצור כלי רק"ם בעל זוג תותחי נ"מ 37 מ"מ בצריח סגור עלה כבר בשנת 1943, אך פיתוחו הסתיים רק בשנת 1945. רק כחמישה כלים מסוג זה נוצרו והם היו עוד בשלב הניסויים כאשר המלחמה נגמרה. ישנם עדויות לכך שכלי אחד או שניים השתתפו בקרבות האחרונים באירופה בקרבת ברלין^[3].

תמונות הכלים

וירבלוינד.
אוסטוינד.
קוגלבליץ.

הערות שוליים

^ הנתונים מתייחסים בעיקר למובלוואגון. נתוני האורך, רוחב, גובה ומשקל השתנו מעט בין הדגמים, הטווח המבצעי היה זהה ואילו המהירות נבדלה רק במקרה של הוירבלוינד שהגיע למהירות 40 קמ"ש.
^ המובלוואגון הכיל שישה אנשי צוות ואילו שאר הדגמים הכילו חמישה בלבד.
^ בשנת 1999 התגלו השרידים של קוגלבליץ בגבעת סטנברג, ליד העיירה ספיחרה, לאחר שהושמד בקרבות במקום.