PROFILPELAJAR.COM

להקת הביטלס פעלה מאוגוסט 1962 עד ספטמבר 1969, ובה היו חברים המוזיקאים ג'ון לנון, פול מקרטני, רינגו סטאר וג'ורג' האריסון. תהליך הפירוק הממושך של הלהקה מיוחס לגורמים שונים, וביניהם שחיקת חבריה בעקבות תופעת הביטלמניה, מותו של מנהל הלהקה בריאן אפשטיין בשנת 1967, מתיחות בין חברי הלהקה וסכסוכים ניהוליים. במהלך המחצית השנייה של תקופת פעילות הלהקה החלו חבריה לפעול באופן אוטונומי במקביל לפעילות הלהקה. הלהקה אומנם הפסיקה לפעול באוגוסט 1969 אך התפרקה באופן פורמלי רק בשנת 1974, עם חתימת הסכמים משפטיים בין חבריה.

1966–1970

תחילת הסוף

בשנת 1966 חברי הלהקה נשחקו מקצב ההופעות האינטנסיבי ובעקבות זאת החליטו שלא להופיע עוד ולהתמקד בהקלטות. מקרטני תמך בדילול כמות ההופעות, אך התנגד לביטול מוחלט שלהן. מחלוקת זו הובילה את האריסון לעזוב את הלהקה, אך הוא חזר בו בעקבות הבטחתו של אפשטיין שיבטל את ההופעות כליל. בתקופה זו כל אחד מחברי הלהקה כבר החל ליצור גם באופן אישי, שלא במסגרת הלהקה. למעשה, עד לשנה זו הובילו לנון ומקרטני את הלהקה והם שכתבו והלחינו את מירב שירי הלהקה.

בנובמבר 1966 חברי הלהקה התכנסו להקליט את האלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band. בתקופה זו הרביעייה עדיין שאפה ליצור ביחד, אך החלו להסתמן הבדלים ביניהם על רקע תפיסותיהם האינדיבידואליות. מקרטני המשיך לדבוק בסגנון הפופ שאפיינה את הלהקה עד אותן השנים ואילו האריסון הביע עניין במוזיקה ובתרבות ההודית. במקביל, לנון בחן כיוונים מוזיקליים ייחודיים.

ב־27 באוגוסט 1967 בריאן אפשטיין נפטר ממנת יתר של סמים. מותו הפתאומי הגביר את המצב המעורער שבו הייתה שרויה הלהקה ואת המחלוקות הרבות שהתגלעו בין חבריה בנוגע לעסקי הלהקה ולניהולה. גורם נוסף למתיחות בין החברים היה התפתחותו של האריסון כמלחין וכיוצר אשר רבים מרעיונותיו נדחו על ידי לנון ומקרטני. בתקופה זו שניים מחברי הלהקה (סטאר והאריסון) אף פרשו מלהקה לזמן קצר. בשנת 1968 היה האריסון לחבר הלהקה הראשון שהוציא אלבום סולו, שהוקלט ברובו בבומביי בינואר של אותה השנה.

במאי 1968 החלה הלהקה להקליט את האלבום הלבן. במהלך ההקלטות הייתה מתיחות רבה בין המוזיקאים. לנון אף טען מאוחר יותר כי "ניתן היה לשמוע את פירוק הביטלס באלבום". מגזין הרולינג סטון הגדיר את ההקלטות כ"ארבעה אלבומי סולו תחת קורת גג אחת". באותו חודש פגשו חברי הלהקה לראשונה את בת זוגו של לנון יוקו אונו שנכחה במרבית ההקלטות. בדבר היה חריג שכן חברי הלהקה מיעטו להזמין את בנות זוגם להקלטות. נוכחותה של אונו העמיקה ככל הנראה את המתיחות בין חברי הלהקה. עם צאת האלבום בנובמבר 1968 חדלו חברי הלהקה להתראיין ולהופיע במשותף.

סופה של פעילות הלהקה ופירוקה

ב־30 בינואר 1969 הביטלס התקיימה הופעתם הפומבית האחרונה של הביטלס על גג משרדי חברת התקליטים Apple Corps בלונדון. ההופעה נמשכה כ־42 דקות ונקטעה על ידי המשטרה שהגיעה למקום בעקבות תלונות השכנים. בתקופה זו העמיקו המחלוקות העסקיות בנוגע לניהול הלהקה אף יותר. בתקופה זו הלהקה עמלה על הקלטת האלבום Let It Be. למרות שלקחו חברי הלהקה חלק בפרויקט המשותף כל אחד מהם עבד גם על אלבום עצמאי. לנון ואונו עסקו בפעילות למען שלום עולמי והקליטו את השירGive Peace a Chance במסגרת שביתת המיטה של הזוג באמסטרדם ובמונטריאול.

ההקלטה המשותפת האחרונה של חברי הלהקה הייתה ב־18 באוקטובר 1969 ובמהלכה הוקלט השיר The End מהאלבום Abbey Road שראה אור כחודש לאחר מכן. כעבור יומיים הגיעו חלק מחברי הלהקה לאולפנים על מנת להשלים את הקלטת השיר I Want You.

לאחר יציאת האלבום Abbey Road דנו חברי הלהקה באפשרות להמשיך להקליט אך דבר שלא יצא לפועל בעקבות עזיבתו הפתאומית של לנון. ב־20 בספטמבר הודיע לנון באופן פרטי לחבריו ללהקה על כוונתו לעזוב את הביטלס, אם כי לא היה ברור האם תכנן לעזוב את הלהקה באופן סופי. לאחר עזיבתו השלימו חברי הלהקה את האלבום Let It Be ובתקופה זו אף צולם סרט המתעד את ההקלטות.

ב־10 באפריל 1970 פרסם מקרטני הודעה לעיתונות שבה נכתב כי הוא אינו עובד עוד עם הלהקה והדבר הגביר את המתיחות בין חבריה. אומנם מקרטני לא הכריז באופן רשמי על פירוק הלהקה אך כך פירשו זאת עיתונים ברחבי העולם. סכסוכים משפטיים בין חברי הלהקה נמשכו זמן רב לאחר הכרזה זו והפירוק הרשמי לא הושלם עד שנת 1974.

לאחר הפירוק

שמועות על איחוד הלהקה נשמעו לאורך כל שנות השבעים שכן חברי הלהקה התאחדו מדי פעם ושיתפו פעולה באופן חלקי. בשנת 1973 התארחו האריסון ולנון, ללא פול מקרטני, בהקלטת אלבומו של סטאר. התקוות לאיחוד הלהקה נגדעו ב־8 בדצמבר 1980 עם רציחתו של ג'ון לנון. בשנת 1994 התאחדו שלושת חברי הלהקה הנותרים לפרויקט "האונטולוגיה של הביטלס".