פִּפְיוֹן אָרֹךְ רַגְלַיִם (שם מדעי: Anthus Richardi) היא הציפור הנודדת הגדולה ביותר מבין הציפורים השייכות לסוג פיפיון במשפחת הנחליאליים. השם "Anthus" מגיע מהשפה הלטינית ופירושו ציפור מרעה קטנה, והשם "Richardi" נוסף על שמו של חוקר הטבע הצרפתי צ'ארלס ריצ'רד (1745–1835), שגילה אותה.
תיאור המין
הפיפיון ארוך הרגליים הוא הגדול ביותר ממשפחת הנחליאליים, בעל עמידה זקופה, זנב ארוך, רגליים ארוכות ומקור חזק. גופו בצבע חום ובדרך כלל בעל חזה מנוקד קלות. גבו מפוספס יותר מגבו של הפיפיון הצהוב, הדומה לו בצבעי גופו הצעיר. צבע ראשו של הפיפיון ארוך הרגליים מודגש, וקדמת העין בהירה. סימן זה לעיתים קשה להבחנה, והדבר תלוי בזווית התצפית. הטופר האחורי של הפיפיון ארוך מאוד. אורך גופו נע בין 17–20 סנטימטרים ומוטת כנפיו בין 29–33 סנטימטרים. קריאת התעופה של הפיפיון דומה לשל ציפור הדרור אך חזקה מאוד.[2]
התזונה של הפיפיון ארוך הרגליים מבוססת בעיקר על חסרי חוליות הנמצאים בצמחייה, בקרקע ובסדקים שבסלעים. לעיתים הוא תופס חרקים מעופפים על ידי קפיצות או תוך כדי טיסות קצרות.
ציפור זו נמצאת בעיקר באזורים פתוחים, במיוחד בשטחי שפלה נמוכים. היא שוכנת בארץ יבשה, באזור הערבה, ומעדיפה בתי גידול פוריים ולחים יותר. בדרך כלל הפיפיון מתועד כשהוא לבדו או כשהוא נמצא בקבוצות קטנות.[4]
קינון, דגירה ורבייה
עונת הקינון של הפיפיונים נמשכת במהלך כל השנה, אך מתרחשת בעיקר בין חודש אוגוסט לבין חודש דצמבר. הקינים בנויים מעשב בצורת קערה עמוקה עם שבבי עצים ודשא רך או טחב על הקרקע. נקבת הפיפיון מטילה בין שתים לחמש ביצים, והיא דוגרת במשך 13 ימים.[4]
