PROFILPELAJAR.COM

פילדלפיה
Philadelphia
בימוי	ג'ונתן דמי
הופק בידי	אדוארד סקסון, ג'ונתן דמי
תסריט	רון ניסוואנר
עריכה	קרייג מקיי
שחקנים ראשיים	טום הנקס ; דנזל וושינגטון
מוזיקה	הווארד שור
צילום	טאק פוג'ימוטו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי טריסטאר
חברה מפיצה	InterCom, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	24 בפברואר 1994
משך הקרנה	125 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט בית משפט, סרט דרמה, סרט להט"בי
מקום התרחשות	פילדלפיה
תקציב	$26,000,000
הכנסות באתר מוג'ו	philadelphia
פרסים	פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (טום הנקס); פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר; מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר ;
	דף הסרט ב־IMDb

פילדלפיה (באנגלית: Philadelphia) הוא סרט קולנוע דרמטי אמריקאי, משנת 1993, בכיכובם של טום הנקס ודנזל וושינגטון.

עלילה

אנדרו בקט (טום הנקס) הוא עמית בכיר במשרד עורכי דין בפילדלפיה. אמנם הוא חי עם בן הזוג שלו מיגל אלוורז (אנטוניו בנדרס), אך בקט לא מגלה על נטייתו ההומוסקסואליות במשרד עורכי הדין, וגם לא את העובדה שיש לו איידס. ביום שהוא מקבל את התיק החדש ביותר והחשוב ביותר של החברה, אחד השותפים במשרד מבחין בפגיעה קטנה על המצח שלו. זמן קצר לאחר מכן, בקט מחסיר מהעבודה כמה ימים כדי לנסות למצוא דרך להסתיר את הנגעים שלו. בעת ששוהה בביתו, הוא מסיים את העבודה על התיק אותו קיבל ומביא אותו אל המשרד, הוא משאיר הוראות לעוזריו להגיש תלונה בבית המשפט ביום המחרת, המהווה הזדמנות אחרונה בטרם תחול התיישנות על המקרה. בקט סובל מעוויתות מעיים, והוא מובהל לבית החולים. מאוחר יותר באותו בוקר בעודו בבית החולים, הוא מקבל שיחת טלפון בהולה מהמשרד המבקשים את התיק ולא מוצאים אותו, העותק המודפס לא נמצא וכן הדיסק הקשיח, עם זאת, המסמך מתגלה בסופו של דבר בארכיון, והוא מוגש לבית המשפט ברגע האחרון ממש. למחרת, בקט מפוטר על ידי השותפים של החברה, אשר כינו אותו בעבר כ"חבר" שלהם, אבל עכשיו היכולות המקצועיות שלו מוטלות בספק, לאור איבוד המסמך.

בקט מאמין שמישהו הסתיר במכוון את הניירת שלו כדי לתת לחברה עילה לפטר אותו, וכי הפיטורין הם למעשה בעקבות האבחנה שלו כחולה איידס. הוא מבקש מכמה עורכי דין לטפל בעניינו, כולל את עורך הדין ג'ו מילר (דנזל וושינגטון), איתו הוא היה מעורב בתיק הקודם. מילר, שהוא הומופוב ויודע קצת על האיידס של בקט, בתחילה מסרב לקחת את התיק ואף מבקר אצל הרופא שלו כדי לדעת אם ייתכן שנדבק באיידס בעת שלחץ את ידו של בקט. הרופא לועג לו ומסביר את דרכי ההידבקות באיידס, אך לאחר שמילר מתעקש הרופא מציע לקחת דגימת דם של מילר, בחושדו שמילר שואל על המחלה כי הוא יודע שנדבק בה ומנסה להסתיר זאת. מילר דוחה את הבקשה, וחושב שזו בדיחה. באותו הזמן בקט, שלא מצליח למצוא עורך דין המוכן לייצג אותו, נאלץ לפעול כעורך הדין של עצמו. בעת עיונו בספריית החוק, מילר רואה את בקט ליד שולחן סמוך. לאחר שהספרן מספר כי מצא ספר על אפליה של איידס, אחרים בספריה מביטים בחשד ולאחר מכן קמים ומתרחקים, והספרן מציע לבקט לעבור לחדר פרטי. מילר נגעל מהתנהגותם ומתקרב לבקט ודן עמו על חומר שהוא אסף, כך שניתן להבין שהוא החליט לקחת את התיק. ראש המשרד, צ'ארלס ווילר (ג'ייסון רוברדס) מקבל זימון על ידי מילר לבית המשפט, הוא דואג מהנזק שהתביעה יכולה לעשות לעסק או לשמו הטוב, אך אחד מהשותפים (רון ואווטר) מנסה ללא הצלחה לשכנע אותו להגיע להסדר מחוץ לבית המשפט עם בקט.

כאשר המקרה מגיע בפני בית המשפט, וילר עולה לדוכן העדים, וטוען כי בקט היה בלתי כשיר וטוען כי ניסה בכוונה להסתיר את מצבו, כמו כן מנסה התביעה לחזק את גרסתה שבקט איננו אחראי על ידי הוכחה שלא סיפר למיגל בן זוגו על קיום יחסי מין במועדון והיתכנות שנדבק באיידס. ההגנה שוב ושוב טוענת כי בקט אשם במחלתו בעקבות ההפקרות המינית שלו ועל כן הוא לא קורבן. במהלך עדותו, הוא גילה כי אחד השותפים שם לב לנגעים של בקט כי עבד בעבר עם אישה שנדבקה באיידס לאחר עירוי דם ולכן זיהה את הנגעים כמו כאיידס. כדי להוכיח שהנגעים היו גלויים, מילר מבקש מבקט להתיר את כפתורי החולצה שלו בזמן שהוא על דוכן העדים, עקב כך מתברר כי הנגעים שלו נראו אכן לכל.

במהלך החקירה הנגדית, בקט מודה שהוא תכנן לספר לעמיתיו עורכי הדין שהוא הומו, אך שינה את דעתו אחרי ששמע אותם מספרים בדיחות הומופוביות בסאונה של מועדון בריאות. כשנשאל איך הוא נדבק, הוא מאשר כי קיים יחסי מין עם גבר אנונימי בקולנוע פורנוגרפי. עם זאת, הוא ומילר משיגים יתרון כאשר השותף שיעץ לבצע עסקת טיעון מחוץ לכותלי בית המשפט מודה שהוא חשד שבקט חולה איידס מזה זמן רב, אך לא אמר דבר, והוא מצר על חוסר המעש שלו. בקט מתמוטט במהלך עדותו של וילר. במהלך האשפוז שלו, מגיע פסק הדין ובו פסקו המושבעים לטובתו, פיצוי בגין כאב וסבל וכן פיצויים עונשיים בסכום כולל של קרוב ל-4.5 מיליון דולר. מילר מבקר את בקט בבית החולים לאחר פסק הדין ואז מתגבר על הפחד שלו ונוגע בפניו של בקט. אחרי שהמשפחה של בקט עוזבת את החדר, הוא אומר לבן זוגו מיגל כי הוא מוכן למות. מיד לאחר מכן נראה מילר מקבל את ההודעה על מותו. הסרט מסתיים בקבלת פנים בביתו של בקט לאחר ההלוויה, כשאבלים רבים, כולל מילר, רואים סרטים ביתיים של בקט כילד בריא.

השראה

הסרט העוסק בדעות קדומות כלפי נשאי איידס וכלפי הומואים. הסרט בכיכובם של טום הנקס ודנזל וושינגטון ובבימויו של ג'ונתן דמי. התסריט מבוסס על סיפורו האמיתי של ג'פרי באוורס, עורך דין אשר תבע את מעסיקיו בגין פיטורים בלתי חוקיים מאחר שנדבק במחלת האיידס.

האירועים בסרט דומים לאירועים בחייהם של עורכי הדין ג'פרי באוורס וקלרנס ב'קיין. באוורס היה עורך דין, אשר בשנת 1987 תבע את משרד עורכי הדין בייקר אנד מקנזי על פיטוריו לא חוקיים באחד המקרים הראשונים של אפליה על רקע הידבקות באיידס. קין היה עורך דין לשירותים משפטיים בהייאט שפוטר לאחר שמעבידו גילה שיש לו איידס. הוא תבע את הייאט בשנת 1990 וזכה רק לפני מותו.

המשפחה של באוורס תבעה את הכותבים והמפיקים. שנה לאחר מותו של באוורס, המפיק סקוט רודין ראיין את המשפחה של באוורס ועורכי הדין שלהם, על פי המשפחה, הוא הבטיח תמלוגים על השימוש בסיפורו של באוורס כבסיס לסרט. בני המשפחה טענו כי 54 סצינות בסרט כל כך דומות לאירועים בחייו של באוורס שהן יכלו לבנות רק על ידי הראיונות שלהם. עם זאת, בהגנתו אמר רודין כי נטש את הפרויקט לאחר שכירת סופר שלא היה שותף לכל מידע שהמשפחה סיפקה. התביעה יושבה לאחר חמישה ימים של עדויות, אך תנאי ההסכם לא פורסמו, הנתבעים הוסיפו הצהרה כי "הסרט נוצר בחלקו בהשראת סיפורו של באוורס". במאי הסרט הצהיר כי הוא פנה לביים את הסרט אחרי שחברו, חואן סוארז, אובחן כחולה איידס.