פייר דרוו (בצרפתית: Pierre Dervaux; 3 בינואר 1917 – 20 בפברואר 1992) היה מנצח ומלחין צרפתי.
קורות חייו
קריירת ניצוח והוראה
דרוו למד נגינה בפסנתר בקונסרבטואר של פריז, אצל איזידור פיליפ ואיב נאט, והרמוניה וקונטרפונקט אצל ז'און ונואל גאלון ומרסל סמואל-רוסו. הופעתו הראשונה כמנצח הייתה בשנת 1947 עם תזמורת פאדלו ובאותה שנה התמנה למנצח ראשי של האופרה של פריז, תפקיד בו התמיד עד 1970. בשנים 1949 עד 1955 כיהן גם כסגן-נשיא של "קונסרט פאדלופ". משנת 1968 עד 1975 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של קוויבק ובשנים 1971 עד 1982 היה מנהלן המוזיקלי של כמה תזמורות צרפתיות, בהן תזמורת חבל הלואר. כמו כן הופיע כמנצח אורח באירופה, בארצות הברית, במזרח התיכון ובמזרח אסיה. הוא נודע כתומך במוזיקה צרפתית בת זמננו, וניצח על ביצועי בכורה של יצירות מאת מיו, ז'אן פראנסה (Jean Françaix), אנרי בארו (Henry Barraud) ועוד.[1]
דרוו ניהל קורסי ניצוח בקונסרבטוריון במונטריאול בשנים 1965–1972 ובאקדמיית הקיץ בניס בין 1971 ל-1982, וב-1964 התמנה ללמד ניצוח באקול נורמל סופרייר בפריז.[2]
פייר דרוו מת במרסיי. בין תלמידיו ידועי השם היה גבריאל כמורה.
יצירות
דרוו הלחין יצירות תזמורתיות וקאמריות, בהן שתי סימפוניות, קונצ'רטו לפסנתר, קונצ'רטו לצ'לו, דיברטימנטו לתזמורת מיתרים, רביעיית מיתרים ושלישייה.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
