פיורד אולטימה אספרנסה

מפת האזור. הפיורד ממוקם בחלק הימני של המפה

פיורד אולטימה אספרנסהספרדית: Fiordo Última Esperanza, מילולית "פיורד התקווה האחרונה", או גם Seno Última Esperanza, "לשון ים אולטימה אספרנסה") הוא פיורד בפרובינציה אולטימה אספרנסה שבמחוז מגאיאנס ואנטארקטיקה צ'ילנה, באזור פטגוניה בצ'ילה שבחלקה הדרומי של המדינה. כיוון הפיורד מדרום-מזרח לצפון מערב, מסביבות פוארטו נטאלס ועד למורדות הר בלמסדה (Monte Balmaceda), על החוף הצפון-מזרחי של חצי האי אנטוניו וארס (Península Antonio Varas) בתוך אגן מגאיאנס (Cuenca de Magallanes).

במשך קרוב ל-6,000 שנים חיו לאורך חופיו הילידים בני הקבוצה האתנית של הקווסקר (Kawésqar) שחיו על הדיג. הם כמעט ונכחדו בתחילת המאה ה-21 בשל הפעולות של האדם הלבן.

הנווט הספרדי חואן לדריירו (Juan Ladrillero) קרא לו בשם זה ב-1557 משום שחשב שהפיורד יהיה הסיכוי האחרון שלו להגיע מצ'ילה למצר מגלן. הפיורד מסתיים בקרחון ולא במצר.

כחלק מהאוקיינוס השקט יש בפיורד גאות ושפל, והוא מנקז אגן נרחב. כמעט כל מי הנהרות הזורמים בתחומי הפארק הלאומי טורס דל פיינה נשפכים לתוכו דרך הנהר סראנו. הפיורד שוכן בתוך עמק שנחצב על ידי פעילות קרחונים. בתקופת התקרחנות יאנקיווה (Glaciación de Llanquihue) הגיעו הקרחונים לממדיהם המקסימליים בפיורד אולטימה אספרנסה לפני כ-48,000 שנים.[1]

גאולוגיה

השטח שקע בעבר בשל פעילות טקטונית באזור הצומת המשולש של צ'ילה (Chile Triple Junction), צומת משולש מול חצי האי טאיטאו, שהוא מקום מפגשם של שלושה לוחות טקטוניים: לוח נסקה, והלוח האנטארקטי שנעים מזרחה, והלוח הדרום-אמריקאי שנע מערבה. פעילות זו זה גרמה להפחתה של שולי הלוח באמריקה הדרומית, והוריד את היבשה לגובהה הנוכחי, מה שגרם להתפצלות השטח היבשתי וחדירת הים למקומות השקועים, תוך הופעת מספר גדול של איים.

פעילות טקטונית זו התרחשה בתור השלישון בעידן הקנוזואיקון. והיא המקור גם להתרוממות רכס החוף תחילה, ואחר כך הרי האנדים. האזור קיבל את צורתו הנוכחית בעידן הקרח כהמשך דרומי לרכס החוף.

הסלעים בפיורד הם סלעי יסוד, מה שמסביר את צורתם החדה והבלתי סדירה המאפיינת סדרה של התפרצויות געשיות.

אקלים

מספר רב של פלגים נופלים מהצוקים אל תוך הפיורד במפלים

האזור מושפע כל העת מרוחות מערביות והמעבר התכוף של חזיתות גשומות. מערכות אלה נוצרות בקו רוחב 60° דרום, אזור בו מסות אוויר סובטרופיות ומסות אוויר קוטביות מתמזגות ויוצרות אזור לחץ נמוך המקור למערכות אלו.

האקלים באזור מכונה אקלים ימי גשום (סיווג Cfc בשיטת קפן), והוא משתרע מהחלק הדרומי של הפרובינציה לוס לאגוס ועד מצר מגלן. באזור זה נמדדות כמויות המשקעים המרביות, באי גווארייו (Isla Guarello) נמדדו עד 9,000 מילימטרים לשנה.

העננות באזור תכופה, וימים בהירים נדירים. המשרעת התרמית נמוכה, התנודה השנתית היא כ-4 מעלות צלזיוס עם טמפרטורה ממוצעת של 9 מעלות צלזיוס. משקעים יורדים לאורך כל השנה, כששיא הגשם לקראת הסתיו.

יש רק שתי עונות: קיץ וחורף. הקיץ מתחיל בספטמבר והרוחות מתחילות להשתנות מצפון-מערב לדרום-מערב. הימים מתחילים להתארך, וייתכנו כמה ימים בהירים באוקטובר. בחודשי דצמבר, ינואר ופברואר הרוחות נושבות כמעט אך ורק מדרום-מערב בעוצמה רבה.

הגשמים בעונה זו תכופים, אך אינם מתמשכים כמו בחורף, ומופיעים בצורה של ממטרים חזקים וכבדים. הזמן הטוב ביותר בשנה לבקר באזור הוא מפברואר עד אפריל. בחודש מאי יש ים סוער ונחשולים גבוהים. בחודש מאי יורד השלג הראשון, שנמשך לאורך כל החורף. השלג הוא לעיתים כה כבד עד שהראות מוגבלת ללא יותר מ-100 מטר. הרוח משתנה לצפון-מערב. חודשי יוני ויולי נחשבים הגרועים ביותר בשנה. מזג אוויר גרוע הוא המצב הרגיל של האזור, מזג אוויר טוב נחשב לתקלה זמנית.

צמחייה ובעלי חיים

מושבת קורמורנים על צוק בפיורד
ספינת תיור עוגנת בפיורד

יער צפוף צומח במורדות ובעמקים בין הגבעות, העצים גדלים בתוך החרכים בסלעים, ושזורים זה בזה. בגלל הרוחות העזות הם בדרך כלל אינם גדלים בגובה מעל 50 מטר מעל פני הים, אך במקומות המוגנים מהרוח גדלים עצים עד לגובה של 200 ו-300 מטרים מעל פני הים. על הסלע החשוף צומחים חזזיות וטחבי עלים במקומות שבהם נובעים מים. בין סוגי העצים מינים של האשור הדרומי, Tepualia stipularis (בספרדית Tepú) ומין העץ Drimys winteri ממשפחת הווינטריים.

יש מעט בעלי חיים, בהם שועלים, זאבים ולוטרות, וכמה מיני מכרסמים ואריות ים דרום-אמריקאיים. ביו עופות היבשה והעופות הימיים יש שלדגים וקיכליים, ברבורים, ברווזים, פינגווינים, אווז ראש אפר (Chloephaga poliocephala), שחפים, קורמורנים וברווז קיטור מגלני. בין הדגים מינים ממשפחת הצנטרופומוסיים (Centropomidae), ומהסוג Vieja ממשפחת האמנוניים. כמו כן יש סרטנים מהמינים Lithodes santolla ו-Callinectes sapidus, קיפודי ים וצדפות.

כלכלה

בשל איכות המרעה המעולה פיורד אולטימה אספרנסה הוא המקום היחיד באזור שבהם נחל גידול כבשים הצלחה, והתפתחו בו תעשיית עיבוד בשר וייצוא צמר.

תיירות

פיורד אולטימה אספרנסה, הוא נתיב שיט המחבר את פוארטו נטאלס עם אתרי תיירות שונים. ממזחים שליד העיירות יוצאות ספינות תיור לאורך הפיורד עד הר בלמסדה. האטרקציות לאורך הנתיב כוללות מושבת קורמורנים גדולה, מושבת אריות ים דרום-אמריקאיים, קרחון בלמסדה שממנו יוצאים פלגים הצונחים במפלים לתוך הפיורד ובסיום השיט סיור אל קרחון סראנו.

השיט בפיורד מהווה חלק מדרך חווייתית חליפית להגיע לפארק הלאומי טורס דל פיינה. מהמעגן ליד הר בלמסדה יוצאות סירות מהירות אל הפארק במעלה הנהר סראנו.

בקרבת פיורד אברהארד (Fiordo Eberhard), פיורד צר וארוך שהוא שלוחה של פיורד אולטימה אספרנסה, שוכן המונומנט הלאומי קואבה דל מילודון (Monumento natural Cueva del Milodón), שבו נתגלו שרידים של עצלן קרקע שנכחד יחד עם יישוב של תושבים פרהיסטוריים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ García, Juan-Luis; Hein, Andrew S.; Binnie, Steven A.; Gómez, Gabriel A.; González, Mauricio A.; Dunai, Tibor J. (2018). "The MIS 3 maximum of the Torres del Paine and Última Esperanza ice lobes in Patagonia and the pacing of southern mountain glaciation". Quaternary Science Reviews. 185: 9–26. doi:10.1016/j.quascirev.2018.01.013.