משך ההריון של הלוטרות הוא 60–86 יום. את הגורים מגדלת רק האם, והאב אינו משתתף בגידולם. הגורים יונקים מאימם חלב. הנקבה מגיעה לבגרות מינית בערך בגיל שנתיים, והזכרים בגיל שלוש שנים. בגיל חודש יכולה הלוטרה הצעירה לצאת מן המאורה, ובגיל חודשיים היא יכולה לשחות. הלוטרה נשארת עם האם והאב עד לגיל שנה בערך. אורך החיים של הלוטרות כ-16 שנה.
מאפיינים
עיינו גם בפורטל
פורטל היונקים המימיים הוא שער לכל ערכי היונקים המימיים (התחשאים, הדובים, הלווייתנים והדולפינים) בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג את ההתפתחות האבולוציונית של היונקים המימיים, סרטונים, צלילים ותמונות של יונקים מימיים, מידע מפורט על כל הסדרות הטקסונומיות של היונקים המימיים ומידע על שימורם.
ללוטרות גוף צר וארוך, וגפיים קצרות יחסית עם כפות קרומיות. לרוב יש להם טפרים חדים, ולכל המינים, מלבד לוטרת הים, יש זנב ארוך ושרירי. אורכו של הבוגר במינים השונים נע בין 60 ל-180 ס"מ, ומשקלם בין 1 ל-45 ק"ג. הלוטרה חסרת הטופר האסייתית היא הקטנה ביותר, ולוטרת הים ולוטרת הענק הם המינים הגדולים ביותר. בעבר היו מינים גדולים יותר מהסוגים מגלנהידריס, סיאמוגל והגדול ביותר, האנהידריודון שהגיע לאורך 2 מטרים ולמשקל 100–200 ק"ג והיה הסמור הגדול מעולם.
ללוטרות יש פרווה פנימית רכה ומבודדת, המוגנת על ידי שכבה חיצונית של שיער. השיער לוכד שכבת אוויר השומרת על הלוטרה יבשה וחמה מתחת למים. הפרווה של הלוטרה היא הצפופה ביותר בבעלי החיים. בכל סמ"ר יש כ-200 אלף שערות.
לוטרות רבות חיות במים קרים, ויש להם חילוף חומרים גבוה, המאפשר להם לשמור על חום הגוף. הלוטרה האירופית חייבת לאכול כ-15% ממשקל גופה מדי יום, ולוטרת הים 20-25%, בהתאם לטמפרטורה. רוב מיני הלוטרה צדים 3–5 שעות ביום, ואמהות מניקות צדות עד 8 שעות ביום.
דגים מהווים מרכיב עיקרי בתזונה של הלוטרה, לעיתים קרובות בתוספת צפרדעים, סרטני נהרות וסרטנים. יש לוטרות שהתמחו בפתיחה צדפות (כלוטרת הים הנעזרת באבנים), ואחרות יצודו יונקים קטנים או ציפורים. התלות בטרף גורמת ללוטרות להיות פגיעות מאוד לתופעות של דלדול במאגרי המזון.
הלוטרות פעילות מאוד, רודפות אחרי טרף במים או על מצע הנהר, קרקעית האגם או קרקעית הים. רוב המינים חיים לצד מים, אבל נכנסות אל המים רק לצורך ציד או מעבר מרחקים, ומבלות את שאר הזמן על היבשה, על מנת לשמור על הפרווה מלספוג מים. לוטרות הים הן מימיות וחיות באוקיינוס במשך רוב חייהם.
הלוטרות הן חיות שובבות, ואפשר לעיתים קרובות למצוא אותן משחקות. מינים ביולוגיים שונים נבדלים במבנה החברתי שלהם: חלק מהלוטרות הן מתבודדות, ואחרות חיות בקבוצות, העשויות להיות גדולות למדי.