יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ייתכנו אי דיוקים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

המונח פוסט-פורדיזם (post fordism) משמש לתאר את הכלכלה בעידן שלאחר הייצור ההמוני שאפיין את המאה העשרים, והגיע לשיאו בשנות ה-60 של אותה מאה. המשתמשים במונח מתייחסים לכלכלה שאחרי שנות ה-70 כאל כלכלה פוסט-פורדיסטית.

בעוד שפורדיזם מתאפיין בצבירה אינטנסיבית של הון ונכסים וייצור המוני בסגנון אמריקאי, הרי ההגדרה של פוסט-פורדיזם נותרה חמקנית ובלתי-ברורה. כלכלה פוסט-פורדיסטית מתאפיינת, בין היתר, בגמישות רבה של משאבים, ייצור וצריכה.

פוסט-פורדיזם הוא מעיקרו פוסט-תעשייתי, כפי שטוענים לאש ואורי^[1]. פוסט-פורדיזם משנה את דפוסי הייצור, על ידי כך שהוא מעודד גמישות ויכולת שינוי מהירה בעסקים. במקביל משתנים גם דפוסי הצריכה - במקביל לצריכה של מוצרי ייצור המוני אנו מפתחים רצון לצרוך מוצרי נישה. על מנת להבדיל עצמנו מהאחר יש צורך בהון תרבותי מפותח יותר. למשל, אנשים קונים מכנסיים המיוצרים בייצור המוני וזהה לכל העולם, אבל משלימים אותם עם חולצה שרכשו אצל מעצבת מקומית.

ההון בכלכלה הפוסט-פורדיסטית פרוש על פני פרויקטים אחדים ולא מוגבל למדינת לאום מסוימת. דבר זה, בנוסף למאפיינים נוספים של הפוסט-מודרניזם, מחליש את חשיבותה של מדינת הלאום בכלכלה העולמית. קיים קשר הדוק בין גלובליזציה לכלכלה פוסט-פורדיסטית: השתיים ניזונות זו מזו.

הכלכלה הפוסט-פורדיסטית שמה דגש רב על אסתטיקה ומיתוג. זוהי אסתטיקה פוסט-מודרנית, המטשטשת את ההיררכיה בין מה שנחשב "גבוה" ל"נמוך". אנשים יכולים לקנות חולצת כותנה פשוטה בשלוש מאות דולר, למשל. המרחק מצטמצם גם בין מה שנחשב ל"אמנות" ומה שנחשב ל"מוצר". חוקרת התרבות והסוציולוגית הישראלית אווה אילוז היא אחת החוקרות החשובות בתחום.

ההשטחה מחלחלת גם אל ההיררכיה היצרנית: נוצר קיטוב הולך ומתעצם בין ה"פועלים", למשל - העובדים בסניף של מקדונלד'ס, ובין ה"מנהלים", קבוצה מצומצמת ששולטת בחברה ממרחק. אפשרויות הקידום שאפיינו בעבר את המפעל של פורד, לדוגמה, נעלמות בהיררכיה החדשה. במקום משרות-העבר נוצרים מקג'ובס, עבודות שאינן דורשות הכשרה מיוחדת, ואותן יכול לבצע כל אדם.

יצירת המשרות נמוכות ההכנסה ונטולות אפשריות הקידום מובילה גם להתפוררות של העיר כפי שהתקיימה במאה העשרים. בעיר נותרים לגור העשירים ביותר, והעניים נדחקים אל הפרברים ואל שיכוני הדיור העירוניים.

• פורדיזם

• אורי רם, הגלובליזציה של ישראל, 2005
• אווה אילוז, תרבות הקפיטליזם, 2002
• אווה אילוז, האוטופיה הרומנטית, 2002