פארק עֲדֻלָּם, או בשמו המלא פארק מערות עדולם, הוא פארק במזרח שפלת יהודה בחבל עדולם, המכיל שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות. הפארק נקרא על שם העיר המקראיתעֲדֻלָּם, הנזכרת בתנ"ך, ומזוהה בתל הנמצא בתחומי הפארק.
הפארק בנוי מגבעות נמוכות של סלעי קירטון, גובה הגבעות הוא כ-400 מטר מעל פני הים. הקירטון הרך מאפשר חפירת בורות מים ומערות. באזור בורות מים רבים ומערות. הוא היה מיושב בימי בית שני, ימי מרד בר כוכבא והתקופה הביזנטית. עדות לכך עשרות אתרים ארכאולוגיים באזור, בעיקר בראשי הגבעות. השטחים בין הגבעות נשארו פנויים לעיבוד חקלאי (תבואה וכרמים) עד היום.
בתחומי הפארק היישובים גבעת ישעיהו, צפרירים ונחושה וכן חווה של חברת "כרמים" המנצלת את עמקים צרים בין הגבעות המיוערות לגידול כרמי יין. בתחום הפארק מתגוררות משפחות של בדואים ורועים באזור עם עדרי הצאן.
צומח וחי
רובו של הפארק הוא יער אורן אשר נטע על ידי הקרן הקיימת לישראל. במקומות שאינו מכוסה בצפיפות ביער האורן יש עצי חרוב, שיחה אלת המסטיק וכן עצים בעלי נוף נמוך כמו אשחר ארצישראלי ואלון מצוי.
בשטחים שבהם החורש הטבעי נעלם ונותר סלע קירטון בלבד, שולטת בתה של בני שיח נמוכים בעיקר סירה קוצנית. ליד מערות עדולם צומחים עצי אלה אטלנטית.
במשרדי הקרן הקיימת, מצפון לצומת גבעת ישעיהו, פועל מרכז חינוכי משותף לרשות העתיקות ולקרן קיימת לישראל. המרכז עוסק בלימוד ובחפירות ארכאולוגיות. במקום יש תצוגה של פריטים ארכאולוגיים שנמצאו בחפירות באזור.
חורבת בורגין - הארכאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור סבורים כי זיהו בחורבה את שרידי היישוב כפר ביש, הנזכר במלחמות היהודים של יוסף בן מתתיהו (השם "ח'רבת ביס" השתמר בסמוך לחורבה). לפי התיאור, כפר ביש הייתה עיירה גדולה ומבוצרת אשר נכנעה ללגיון הרומי בעת מסעו באזור. בשנת 2008 ניהל אמיר גנור חפירה ארכאולוגית בחורבה וגילה בה שרידי ביצורים, חללים תת-קרקעיים ששימשו כמערכות מסתור, מערות קבורה, חללי אחסון, בורות מים, מתקנים חקלאיים ושרידים של מבני מגורים. באתר נחשפה מערה קבורה, חצובה בסלע מהתקופה הביזנטית. בדפנות המערה חצובים מקומות קבורה שהיו מכוסים בלוחות אבן, שלא נמצאו. במרכז המערה שני עמודים חצובים בסגנון יווני. אחד העמודים שוקם. חזית הכותרות מעוטרת במדליונים שבכל אחת מהם חרוט צלב.
חורבת מדרס - שרידי יישוב חקלאי. שטח היישוב נאמד ב-250 דונם, והתגלו בו כ-50 מערות ובורות, וכן מערכת מחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא. האתר נחפר בעבר ונמצאה בו מערת קבורה עם אבן גולל גדולה ליד פתחה, עליה מצבה ייחודית בדמות פירמידה קטומה, בגובה 3.5 מטר. משערים כי היישוב היה קיים כבר מהמאה ה-2 לפנה"ס וכי ההתיישבות בו נמשכה עד התקופה הביזנטית. בשנת 2010 נערכה במקום חפירת הצלה שבה נחשפה באתר כנסייה מהתקופה הביזנטית, ובה משטחי פסיפס המעוטרים בדגמי צמחים וחיות, חצר התכנסות רחבה המרוצפת בלוחות אבן, ואולם שבו ניצבים שמונה עמודי שיש קורינתיים שבראשם כותרות מפוארות שיובאו מאסיה הקטנה.
חורבת לבנין - חורבה מוקפת חומה על פסגת תל. במקום ממצאים ארכאולוגיים מהאתר מתוארכים לתקופות הברזל עד התקופה הרומית הקדומה, מרד בר-כוכבא וכן לתקופה הביזנטית. בתאר התגלו ארבע מערכות מסתור ומספר מערות קבורה מתקופת בית שני, וכן מערות קבורה מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל.[1]
תל שוכה - שרידי עיר מקראית חשובה, הנזכרת בתיאור קרב דוד וגלית, ואשר היישוב בה המשיך להתקיים גם בתקופות מאוחרות.
בדצמבר 2009 החלו קידוחי חיפוש לפצלי שמן בפארק עדולם, כשלב מקדים להפקת נפט מפצלי שמן בשיטת in-situ, חימום הקרקעות כדי להזרים נפט לצינורות, והוצאת גופרית בבתי זיקוק במקום.[2] לאחר מאבק תושבים בוטל הפרויקט ובכך נשתמר לדורות הבאים אופיו הכפרי חקלאי של האזור.
