פַּארְק הוא שטח שאין בו יישוב או מבנים עירוניים, הפתוח לרווחת הציבור.
היסטוריה
הפארקים הם תופעה שהחלה לצבור תאוצה במאה ה-19. קודם למאה ה-19 היו דוגמאות ספורות למיזמי פארקים עירוניים, כאשר מיזם מוקדם במיוחד היה פארק Alameda de Hércules (אנ') בסביליה כבר בשנת 1574. הפארק הופך למקום מפגש פופולרי לאליטה המקומית[1].
היוזמה הראשונה להקמת גן ציבורי הייתה של נפוליאון, בעת שהייתו בוונציה.
פארק שעשועים, או לונה פארק – מתחם גדול יחסית המכיל מתקני שעשועים וסוגים שונים של אטרקציות ובידור בתשלום. כאשר פארק שעשועים מעוצב סביב נושא מסוים ונבדל, הוא נקרא "פארק נושא".
פארק ציד – בפארקים מסוג זה נהגו מלכים ואנשי אצולה באירופהלצוד בעבר; עם התפתחות המודעות לזכויות בעלי חיים, או עם התגבשותן של ערים גדולות שסגרו על שטחו של אזור הציד, הפכו רובם של גנים אלה לגני נוי ציבוריים, דוגמה הולמת לכך היא הייד פארק שבלונדון.
ארכאולוגיה: "פארק ארכאולוגי" יכול להיות אתר תיירות שבו עתיקות או ממצאים קדומים מונחים במקום בו נמצאו ומאפשרים ללמוד על אופי המקום בזמנים שונים, כדוגמת הפארק הלאומי בקעת תמנע.
אלמנטים בפארקים
פארקים וגנים עירוניים בדרך כלל כוללים חלק מהאלמנטים הבאים:
משטחי דשא ירוקים, המשמשים כמקום ישיבה ומשחק לילדים, אך גם לנוי
