פאול קלנגל
פאול קלנגל (בגרמנית: Paul Klengel; 13 במאי 1854 – 24 באפריל 1935) היה כנר, ויולן,[1] פסנתרן, מנצח, מלחין, עורך ומעבד. הוא היה אחיו של הצ'לן יוליוס קלנגל ובן דודו של הכנר יוליוס רנטגן.
ביוגרפיה
קלנגל למד בקונסרבטוריון למוזיקה של לייפציג ובאוניברסיטת לייפציג. בשנת 1886 זיכתה אותו הדיסרטציה שלו בנושא "האסתטיקה של אמנות הצליל" (Zur Ästhetik der Tonkunst) בתואר דוקטור. משנת 1881 עד 1886 ניצח על המקהלה של אגודת המוזיקה אוטרפה בלייפציג ומ-1888 עד 1891 עבד בקאפלת החצר בשטוטגרט. בשנים 1898 עד 1902 שהה בארצות הברית וניצח על אגודות המקהלה הגרמניות בניו יורק. לאחר זאת חזר ללייפציג, ניצח על אגודת אריון ובהמשך הצטרף לסגל המורים של הקונסרבטוריון כפרופסור לכינור ופסנתר.
קלנגל היה מוזיקאי רב-תחומי; הוא היה כנר ופסנתרן מחונן, ששאף לקריירה של נגן קונצרטים וסולן. הוא חיבר יצירות לכינור, ויולה ופסנתר, לצד שירים רבים ויצירות כוראליות. קלנגל היה "מעבד הבית" של הוצאת זימרוק. הוא נודע בעיבודיו האמנותיים לכינור ולוויולה, שרבים מהם משמשים גם כיום לצורך הוראה.
יצירות מקוריות
מוזיקה קאמרית
- חמישה קטעים לשני כינורות, אופוס 9 (פרסום 1988)
- רומנסה
- הומורסקה
- מנואט
- Ständchen
- סקרצו
- חמישה קטעי אופי לכינור ופסנתר, אופוס 11 (1894); מס' 3 ומס' 5 גם לצ'לו ופסנתר
- סרנדה מלנכולית
- בקצב מינואט
- אלגיה במי מינור
- קפריצ'ו במי מז'ור
- נוקטורן בפה מז'ור
- פסטורלה לכינור ועוגב (או פסנתר), אופוס 17 (1901)
- שני קטעים לכינור ופסנתר, אופוס 29 (1901)
- חמישה קטעי צליל ליריים לכינור ופסנתר, אופוס 34 (1904)
- סוויטה מס' 1 ברה מינור לכינור ופסנתר, אופוס 38 (1909)
- פרלוד
- קוראנט
- מנואט
- בורה
- אר
- טמבורין
- שישה קטעים לוויולה ופסנתר, אופוס 39 (1910)
- קינה
- ונפשי פרשה את כנפיה
- התעלות ונחמה
- זיכרון
- ולס אימפרומפטו
- שיר ערש
- שישה קטעים ליריים לכינור ופסנתר, אופוס 42 (1910)
- שני קטעי אופי לכינור ופסנתר, אופוס 44 (1909)
- סרנדה ברה מינור לכינור וויולה, אופוס 45 (1911)
- שלוש רומנסות לוויולה ופסנתר, אופוס 46 (1912)
- ארבעה קטעי פנטזיה לוויולה ופסנתר, אופוס 48 (1912)
- Spielmannsweise
- Capriccio
- Gruss in die Ferne
- Reigen
- "שומאניאנה" לכינור, ויולה ופסנתר (1919); מבוסס על נושאים מאת רוברט שומאן
- ארבעה-עשר פרלודים לכינור סולו, אופוס 62 (1932)
קדנצות
פסנתר
- שישה קטעי פנטזיה אופוס 5 (1879)
- שלוש מזורקות אופוס 7 (1879)
- שתי רומנסות אופוס 8 (פורסמו ב-1891)
- בלה♭ מז'ור
- בפה♯ מזור
- שישה קטעים לפסנתר אופוס 10 (1996 או 1887); גרסה מתוקנת יצאה לאור ב-1899 בשם "שישה קטעים קונצרטיים קטנים"
- ברכת אביב
- עלים ברוח
- מצב-רוח של ערב
- מזורקה (לה♭ מז'ור)
- דף באלבום
- בסגנון טרנטלה
- שמונה קטעי פנטזיה אופוס 12 (1893)
- חמישה קטעים אופוס 23 (1901)
- ארבעה קטעים אופוס 37 (1909)
- עם ערוב היום
- הומורסקה
- שיר פרידה
- ברקרולה
- שישה קטעי פנטזיה אופוס 47 (1914)
- חמישה קטעי פנטזיה אופוס 49 (1917)
- חמישה קטעים לפסנתר אופוס 54 (1922)
- אלגיה – "Eigentum von Lisbeth Holzheu"
- רגוע מאוד – "Eigentum von Lisbeth Holzheu"
ווקאלי
- שישה שירים לשני קולות ופסנתר אופוס 3 (1885)
- Ich weiss ja nicht, was kommen wird למילים מאת א. אר
- "תמונתך", מילים מאת הופמן פון פאלרסלבן
- "לשווא", מילים מאת פאול הייזה
- "שיר כלה", מילים מאת פאול הייזה
- "מה רחב הנך", מילים מאת א. אר
- "אהבה נאמנה מכל", מילים מאת פאול הייזה
- שיר כלולות לקול ופסנתר, אופוס 6 (פורסם ב-1900); מילים מאת קרל יוהאן פיליפ שפיטה
- שלושה שירים לאלט ופסנתר, אופוס 13 (1894)
- שיר ערב, "אפוף שלווה", מילים מאת פרנץ גרילפרצר
- "מבטך מביא לי מרגוע" מילים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה
- "כשזרועותייך נעצרות", מילים מאת קרל פוהזן
- חמישה שירים למצו סופרן או אלט ופסנתר, אופוס 14 (1894)
- Lass die wilden Wogen toben, מילים מאת הופמן פון פאלרסלבן
- Georgia's Hügel ruh'n, מילים מאת פרידריך פון בודנשטדט
- An dich verschwendet, מילים מאת פאול הייזה
- "את עם העיניים השחורות", מילים מאת עמנואל גייבל
- ארבעה שירים לקול ופסנתר אופוס 15 (1900
- Über die Haide geht sausend des Herbstes Wind
- Serenade: Die Sterne blinken in Silberpracht
- Leid: Drunten im Grunde, ihr Blümelein blau
- Des Abends: Die Abendglocken läuten
- שלושה דואטים למצו סופרן, בריטון ופסנתר (1903). מילים מאת יוליוס גרסדורף
- "זכור את השעות"
- "הכוכבים והפרחים"
- "עת פורחים הוורדים"
- חמישה שירים אלגיים למצו סופרן או אלט ופסנתר, אופוס 53 (1918), מילים מאת אלכסנדרה רפאל
- Sonnenwende
- In der Stille
- Nun gehn die Stürme schlafen
- Die Felder rauschen
- Bitte
- ארבעה שירים לקול בינוני עם כינור ופסנתר, אופוס 59 (1924)
- Vor Tagesgrauen
- Im Mittagsschweigen
- Wilde Rose und erste Liebe
- Tanzlied im Mai
כוראלי
- האם הגרמניה לאלט, מקהלת נשים ופסנתר, אופוס 50 (1918), מילים מאת איזולדה קורץ
- "לגארדה (11 באוגוסט 1914)" למקהלת גברים א'קאפלה, אחופוס 51 (1918), מילים מאת אלברט קורן
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מוריס לאותורלינק, "ביוגרפיות קצרות של ויולנים", 1980, הוצאת בראון-ברומפילד, אן ארבור, מישיגן, עמ' 342
|
|