פ.ס. קרוייה
Johan Frederik Nikolai Vermehren

לידה	12 במאי 1823 Ringsted Municipality, דנמרק
פטירה	10 בינואר 1910 (בגיל 86) קופנהגן, דנמרק
מקום קבורה	בית הקברות אסיסטנס
מקום לימודים	האקדמיה הדנית המלכותית לאמנויות יפות
הושפע על ידי	Jørgen Roed, Hans Harder
יצירות ידועות	Study of a Moor, Domestic Scene in a Poor Peasant's Living-Room, Vinteraften ved Susåen, To tiggerbørn i et bondekøkken, Det indvendige af en bondegård, Reservesoldatens afsked med sin familie, Sygebesøg hos det gamle tyende, Thomasine Ludvigne Vermehren, f. Grüner, kunstnerens hustru, A Street in Gerano, A Jutland Sheperd on the Moors, A Sower, Portræt af fru Dorothea Frederiksen, f. Heering
פרסים והוקרה	צלב הכבוד של מסדר דנבורג (1888) מפקד דרגה 1 במסדר דנבורג (1901)
צאצאים	Gustav Vermehren, Sophus Vermehren, Frederik Vermehren

פדה סוורין קרויה (בדנית: Peder Severin Krøyer;‏ 23 ביולי 1851 – 21 בנובמבר 1909), ידוע בשם פ.ס. קרויה, היה צייר דני.

קרויה נולד ב-23 ביולי 1851 בסטוונגר שבנורווגיה לאלן ססילי ג'סדאל. הוא גדל דודותו אחות של אביו, ברטה ססילי (ילידת 1817) וגיסו, הזואולוג הדני הנריק ניקולאי קרויה. קרויה עבר לקופנהגן להתגורר עם הוריו האומנים זמן קצר לאחר שאימו לא יכלה לטפל בו. לאחר שהחל את לימודיו באמנות בגיל תשע בהדרכה פרטית, הוא נרשם למכון הטכני של קופנהגן בשנה שלאחר מכן.^[1]

בשנת 1870, בגיל 19, התחיל קרויה את לימודיו באקדמיה המלכותית הדנית לאמנות, שם למד אצל פרדריק ורמיין. בשנת 1873 הוענקה לו מדליית הזהב ומלגה.

הופעת הבכורה הרשמית שלו כצייר הייתה בשנת 1871 בשרלוטנבורג עם דיוקן של חבר, הצייר פרנס שוורץ. הוא הציג באופן קבוע בשרלוטנבורג לאורך חייו.

בשנת 1874 קנה היינריך הירשפרונג את ציורו הראשון מקרויה, ונתן לו את חסותו. אוסף האמנות של הירשפרונג מהווה בסיס למוזיאון הירשפרונג בקופנהגן.^[2]

בין השנים 1877–1881, קרויה טייל רבות באירופה, פגש אמנים, למד אמנות ופיתח את כישוריו והשקפתו. הוא שהה בפריז ולמד אצל לאון בונה, וללא ספק היה תחת השפעתם של אימפרסיוניסטים בני זמננו – קלוד מונה, אלפרד סיסלי, אדגר דגה, פייר-אוגוס ואדואר מאנה.

הוא המשיך לטייל לאורך חייו, כל הזמן שאב השראה מאמנים ותרבויות זרות. הירשפרונג סיפק תמיכה כספית במהלך המסעות המוקדמים, וקרויה המשיך להציג בתערוכה בדנמרק לאורך כל התקופה הזו.^[3]

בשנת 1882 חזר לדנמרק. הוא בילה את יוני – אוקטובר בין ציירי סקיין, אז כפר דייגים נידח בקצה הצפוני של דנמרק, וצייר נושאים מהחיים המקומיים, כמו גם תיאורים של הקהילה האמנותית שם. הוא המשיך להיות קשור לקהילת האמנות והספרות המתפתחת בסקגן.^[4]

קרויה חילק את זמנו בין בתים שכורים בסקגן במהלך הקיץ, דירת חורף בקופנהגן שבה עבד על דיוקנאותיו הגדולים והנסיעות מחוץ למדינה.

בטיול לפריז בשנת 1888 הוא פגש את מארי מרתה מתילדה טריפקה, אותה הכיר בקופנהגן. הם התאהבו והתחתנו ב-23 ביולי 1889 בבית הוריה בגרמניה. מארי קרוייה, שהייתה גם היא ציירת, נקשרה לקהילת סקיין, ולאחר נישואיהם היא הופיעה לעיתים קרובות בציוריו של קרויה. לזוג נולדה בת בשם ויבקה, ילידת ינואר 1895. הם התגרשו בשנת 1905 לאחר פרידה ממושכת.

ראייתו של קרויה התדרדרה בהדרגה בעשר השנים האחרונות לחייו עד שנעשה עיוור לגמרי. הוא צייר כמעט עד הסוף, למרות מצב בריאותו. למעשה, הוא צייר כמה מיצירות המופת האחרונות שלו כשהוא עיוור למחצה.

קרויה נפטר בשנת 1909 בסקגן בגיל 58 לאחר שנים של נסיגה בבריאותו. הוא גם נכנס ויצא מבתי החולים וסבל מהתקפי מחלת נפש.

היצירה הידועה והאהובה ביותר של קרויה היא "ערב קיץ בחוף הדרומי של סקגן" עם אנה אנקה ומארי קרוייה, 1893. הוא צייר סצנות רבות של חיי הבילוי בחוף (מתרחצים, עגלות) ודייגים מקומיים.

מדיה וקבצים בנושא פ.ס. קרוייה בוויקישיתוף