עֲשָׂהאֵל בֶּן צְרוּיָה, דמות מקראית, היה מגיבוריו של דוד המלך ואחד מבני צרויה המוזכרים בספר שמואל ב' (עשהאל מוזכר בעיקר בפרק ב'). אֶחיו היו יואב ואבישי. לפי ספר דברי הימים הייתה צרויה אחות דוד, ולפיכך היו עשהאל ואֵחיו אחיינים שלו.
סיפורו
ציון מיקום קבר עשהאל במפה משנת 1815. שנקבר יחד עם אביו ליד בית לחם.
על עשהאל סופר שהיה קל רגלים כצבי: ”וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה”[1]. במהלך המלחמה בין צבא איש בושת לצבא דוד בבריכת גבעון (שהחלה כ"משחק" כלשון התנ"ך), רדף עשהאל אחרי אבנר בן נר. אבנר הפציר בו שירפה ממנו, מאחר שאם ימיתו, לא יוכל "לשאת פניו" אל יואב אחיו. משסירב עשהאל, הרגוֹ אבנר בחניתו. מאוחר יותר נקם יואב את נקמת עשהאל אחיו, והרג את אבנר.
יואב היה שר הצבא של דוד המלך ואילו אבנר בן נר היה שר צבאו של שאול המלך, ושל בנו איש בושת.
