ערמון
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
סדרה:	אלונאים
משפחה:	אלוניים
סוג:	ערמון (סוג)
שם מדעי
Castanea ‏מילר, 1754

ערמון הוא סוג של פרי נשיר הגדל, אף הוא, על עצי ערמון שבמשפחת עצי האשור. הפרי מצוי באקלים הממוזג שבהמיספרה הצפונית. שמו של הערמון באנגלית, Chestnut כולל בתוכו את המילה האנגלית "nut" המתייחסית לאגוז.^[1] הפרי הדומה ערמונית הסוסים איננו מגיע מהסדרה "ערמון", חרף הדמיון ביניהם. יתר על כן, ערמונית הסוסים רעילה לבני אדם. באותה מידה, הערמון איננו קשור לערמון המים ולמינים אחרים באותה המשפחה.

הערמון משויך למשפחת האלוניים, משפחה הכוללת גם את המין אלון והמין אשור. ארבעת המינים הנפוצים מוכרים כערמון אירופי, אמריקאי, יפני וסיני.

הטקסונומיה של הערמון אמריקאי הוא לא לגמרי פתורה, במיוחד בין המינים ozarkensisו C. pumila, שהם לפעמים נחשבים לכמה מינים. יש גם ערמון אחר, Castanea alabamensis, שאולי שהם המינים שלו.

תת-סוג	תמונה	שם מדעי	שם מקובל	תפוצה
ערמון אמריקאי		Castanea dentata	ערמון אמריקאי	מזרח צפון אמריקה
		Castanea pumila	American or Allegheny chinkapin, also known as "dwarf chestnut"	דרום ומזרח ארצות הברית[2][3]
		Castanea ozarkensis	Ozark chinkapin	דרום-מזרח והמערב התיכון של ארצות הברית
ערמון אסיאתי		Castanea mollissima	ערמון סיני	סין, וייטנאם, הודו, וצפון קוריאה
		Castanea henryi	ערמון סיני, נקרא גם "הערמון של הנרי"	סין
		Castanea seguinii	Seguin's chestnut	סין
		Castanea crenata	ערמון יפני, ערמון קוריאני	חצי האי הקוריאני ויפן
ערמון אירופי		Castanea sativa	ערמון מתוק, נקרא בארצות הברית ובריטניה "ערמון ספרדי"	אזורים בדרום אירופה, הקווקז, מערב אסיה ואסיה הקטנה

המילה באנגלית לערמון ("chestnut") נגזרת מהמונח "chesten nut" באנגלית עתיקה, שמקורו בצרפתית עתיקה במילה chastain (בצרפתית מודרנית, châtaigne). המילה הצרפתית הגיעה מן מהמילה הלטינית Castanea (שהיא גם השם המדעי של העץ), אשר מקורה ביוונית עתיקה במילה κάστανον (ערמון מתוק). מקור אפשרי למילה היוונית היא העיר העתיקה קסטניה שבחבל תסליה. עם זאת, העיר קיבלה כנראה את שמה מהעצים הגדלים סביבה. באזור האקלים המזרח-תיכוני, עצי ערמונים נדירים יותר ביוון משום שאדמת הגיר שם לא תורמת לגידול העצים. אחרים סבורים כי השם מקורו בשם היווני Sardis glans (בלוט סרדיס) - סרדיס היא בירתה של לידיה שבאסיה הקטנה, משם הפרי התפשט.

השם "ערמון" נזכר במקרא (ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ז), אך כנראה הכוונה שם היא לעץ הדולב, שכן ערמון הוא שם נרדף לעץ דולב. עם זאת, הרלב"ג בביאורו על המקרא שם, כותב כי "ערמון הוא עץ עושה ערמונים", כפי הלשון בזמננו.

עצי הערמונים הם בעלי קצב צמיחה מתון (עבור עץ הערמון הסיני) עד לצמיחה מהירה עבור מיני ערמונים אמריקאים ואירופים.^[4] הגבהים הבוגרים שלהם משתנים מהמינים הקטנים ביותר של צ'ינקאפינים, ועד לענק היערות האמריקאים בעבר, C. dentata שיכל להגיע לגובה של 60 מטר. בין הקצוות הללו נמצא הערמון היפני (C. crenata) בגובה ממוצע של 10 מטר, אחריו הערמון הסיני (C. mollissima) בגובה של כ-15 מטר, ולאחר מכן הערמון האירופי (C. sativa) בסביבות 20 מטר.^[5]

תוצרת ערמונים - 2020
מדינה	(באלפי טונות)
הרפובליקה העממית של סין סין	1,743.4
ספרד ספרד	188.7
בוליביה בוליביה	80.9
טורקיה טורקיה	76.0
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	54.4
איטליה איטליה	49.7
פורטוגל פורטוגל	42.2
בעולם	2,321.8
מקור: מסד נתונים סטטיסטי תאגידי של ארגון המזון והחקלאות של ארצות הברית[6]

בשנת 2020, הייצור העולמי של ערמונים מתורבתים עמד על 2,322 טון, בראשות סין עם 75% מהכלל (טבלה). ספרד ובוליביה היו גם יצרניות משמעותיות.

מדיה וקבצים בנושא ערמון בוויקישיתוף

• plant/Castanea ערמון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ערמון, באתר ITIS (באנגלית)
• ערמון, באתר NCBI (באנגלית)
• ערמון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• ערמון, באתר Tropicos (באנגלית)
• ערמון, באתר GBIF (באנגלית)
• ערמון, באתר IPNI (באנגלית)