עקיבא לוינסקי (9 ביוני 1918 - 18 באוגוסט 2000) היה פעיל בארגון עליית הנוער באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובהמשך חבר במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. כיהן כמנכ"ל בנק הפועלים, שימש כגזבר הסוכנות היהודית והיה מועמד לתפקיד יו"ר הארגון.

לוינסקי נולד ב-1918 בז'נבה שבשווייץ למנדל ומרים לוינסקי. עלה ארצה בגפו בדצמבר 1934 וב-1938 היה בין מייסדי קיבוץ מעיין צבי (בו חי עד פטירתו).

בהיותו בארץ היה פעיל בארגון ההגנה וב-1934 מונה כחבר, מטעם ארגון עליית הנוער, ב"משלחת הארץ ישראלית באיסטנבול" שיצאה לאירופה מטעם ועד ההצלה של הסוכנות היהודית. מטרתה של המשלחת הייתה לסייע ליהודים באירופה. עם סיום מלחמת העולם השנייה המשיך לוינסקי לפעול מטעם "עליית הנוער" וארגן את שליחי הארגון למדינות אירופה ממקום מושבו בז'נבה שבשוויץ^[1].

בשלהי שנות ה-40 הצטרף למוסד, כמנכ"ל הארגון וכראש המחלקה הכלכלית, ושירת תחת פיקודו של ראובן שילוח. בתקופתו פעל לשיפור המודיעין ברוסיה ולהקמת ארגון נתיב ולגיוסם לארגון של שאול אביגור ושייקה דן. בין השאר פעל גם בצפון אפריקה (לחיזוק התנועה הציונית שם) ובהודו (לפתיחת המשרד הראשון של ארגון עליית הנוער).

בשנות ה-60 מונה למנכ"ל בנק הפועלים תפקיד אותו מילא כ-20 שנה. כמו כן היה חבר דירקטוריון הבנק^[2].

ב-1979 מונה לוינסקי לגזבר הסוכנות היהודית מטעם המערך^[3][4][5][6] ושירת תחת היו"ר אריה דולצ'ין. בתפקידו זה הצליח לחלץ את הארגון מחוב גדול שרבץ עליו על ידי קיצוץ משרות ושליחים. בתקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב ברוסיה נפגש לוינסקי עם בכירים רוסים ודן על פתיחת שערי המדינה ליציאת יהודים^[7].

ב-1987 הגישה המפלגה, בראשות שמעון פרס, את מועמדותו של לוינסקי לתפקיד יו"ר הסוכנות^[8]. חברי הנהלת הסוכנות האמריקאים, בראשות יו"ר חבר הנאמנים ג'רלד הופברגר, התנגדו למינוי זה בטיעון שללוינסקי חסרה מנהיגות וכריזמה להוביל את הארגון. התנגדות זו הביאה לסכסוך בין "המערך" ומועצת "ההסתדרות הציונית" דבר שאילץ את המפלגה לשקול מחדש את מועמדותו של לוינסקי לתפקיד^[9][10][11]. בסופו של דבר הסיר לוינסקי את מועמדותו ושמחה דיניץ נבחר^[12][13][14].

• יו"ר ארגון המכללות האזוריות. בתפקידו זה פעל לארגן את המכללות האזוריות תחת מרכז אחד.
• יו"ר העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר.
• מראשי איחוד הקבוצות והקיבוצים.
• מנכ"ל "ניר - בנק לפיתוח חקלאות"
• חבר מועצת המנהלים של הקרן הקיימת.
• חבר מועצת המנהלים של קרן המלגות של אוניברסיטת תל אביב.
• חבר מועצת המנהלים של קרן המלגות של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.
• חבר מועצת המנהלים של קרן המלגות של המכון הישראלי לקולנוע.
• יו"ר הוועד הפועל של אוניברסיטת חיפה (מ-1975)^[15].
• מנהל קרן פרץ נפתלי.
• יו"ר מועצת המנהלים של להקת ענבל^[16][17]
• חבר הנהלת "המועצה לתרבות ולאומנות" (מ-1971)^[18]
• חבר מועצת אוצר התיישבות היהודים^[19]
• מזכיר קיבוץ מעיין צבי.

בתקופת פעילותו ב"עליית הנוער" נישא לוינסקי לרות (לבית רומלסבורג, ילידת 1920) ולזוג נולדו בן ובת. לאחר פטירתה של רות ב-1971 נישא בשנית. נפטר ב-2000 והובא למנוחות בבית הקברות של זכרון יעקב ליד קברה של אשתו הראשונה רות.

• עקיבא לוינסקי, הגולה אינה "חוץ לארץ", דבר, 16 בינואר 1981
• עקיבא לוינסקי, לעצור את הירידה עכשיו, מעריב, 12 ביולי 1987

• נתן יונתן, בעוז ובענווה - עקיבא לוינסקי: קורותיו, הגותו ומעשיו, הוצאת מוסד ביאליק, 2001

• יהודית רייפן-רונן, עקיבא לוינסקי על תקופת השירות, ראיון מטעם מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, 12 ביולי 1999 (אורכב)
• קברו של עקיבא לוינסקי, באתר billiongraves
• יורם רונן, אור עקיבא, מעריב, 6 בנובמבר 1987, המשך
• עמוס לבב, "לא הולך עם האף למעלה", מעריב, 6 בנובמבר 1987