ערב אחד, למורת רוחו של בן-זוגו רודי, רקדןקברט נשי ועדין, הוא מביא לביתו קצין אס אה נאה מראה. מאחר שהיה ידוע כי קיימים הומוסקסואלים רבים בקרב שורות האס אה, היטלר החליט להיפטר מהם. הקצין מתגלה על ידי קציני אס אס, אשר הורגים אותו בדירתם של מקס ורודי, והשניים נמלטים מהמקום.
פרדי (איאן מקלן), דודו של מקס, מארגן עבורו מסמכים חדשים, אך מקס מסרב לעזוב את רודי מאחור. כתוצאה מכך, השניים נתפסים על ידי הגסטפו, ומועלים על רכבת שבדרכה למחנה הריכוז דכאו. במהלך הנסיעה על הרכבת, רודי מוכה למוות באכזריות על ידי השומרים. רודי קורא למקס לעזרה, אולם מקס משקר לשומרים, מכחיש שהוא מכיר את רודי ואת היותו הומו, ומאולץ לקיים יחסי מין עם נערה מתה על מנת להוכיח את היותו הטרוסקסואל. הוא מאמין שסיכויו לשרוד במחנה הריכוז יהיו טובים יותר, אם הוא לא יהיה מזוהה כהומוסקסואל באמצעות משולש ורוד, אלא כיהודי, ועל כן הוא מקבל במקום זאת טלאי צהוב.
במחנה הריכוז מקס פוגש בהורסט, הומוסקסואל העונד בגאווה משולש ורוד על בגדיו. על השניים מוטלת עבודת פרך חסרת טעם: להעביר סלעים מערימה אחת לשנייה, וחוזר חלילה. מקס והורסט מתאהבים זה בזה, ואף מצליחים לנהל מערכת יחסים רומנטית ואינטימית מתחת לאפם של השומרים - וזאת ללא כל מגע פיזי ביניהם, אלא רק באמצעות דיבור, דמיון ופנטזיה. לאחר שהורסט נהרג על ידי שומר נאצי, מקס מקבל הוראה לקבור אותו. כאשר השומרים עוזבים, מקס - אשר עד כה התכחש לזהותו המינית - פושט מעליו את חולצתו, אשר עליה טלאי צהוב, לובש את המעיל של הורסט, עליו מופיע משולש ורוד, ומתאבד באמצעות נגיעה בגדר חשמלית.
איאן מקלן, אשר מגלם את הדוד פרדי בסרט, גילם את התפקיד של מקס בהפקה הבימתית המקורית של המחזה "עקומים", בוסט אנד של לונדון, בשנת 1979. בהפקה הבימתית של המחזה בברודוויי באותה השנה גילם ריצ'רד גיר את התפקיד של מקס.
