עיסת נייר (בצרפתית: Papier mâché – נייר לעוס) היא חומר רך וגמיש, הנוצר מערבוב דבק עם פיסות נייר או קרטון. מהעיסה מעצבים בדרך כלל פסלים או מוצרים. לאחר שהעיסה מתייבשת, מתקבל חומר קשיח מאוד, שלא ניתן לעיבוד צורני נוסף, אלא באמצעות חיתוך.
השימוש בעיסת נייר ידוע זה מאות שנים בסין. בשנת 1702 רשם הנרי קליי (Henry Clay) פטנט ליצירת עיסת נייר באנגליה. במאה ה-19 שימשה עיסת הנייר לייצור ראשי בובות, לפני ייצור הפלסטיק.
כיום, העבודה בעיסת נייר נהוגה בקרב אמנים ויוצרים וכן בעבודה עם ילדים בגני ילדים ובחוגים. העיסה היא אחד מחומרי הגלם ליצירת פינייטה.
תכונות הדבק בו משתמשים להכנת עיסת הנייר משפיעות על תכונות העיסה באופן ניכר. ניתן ליצור עיסת נייר באמצעות דבקים שונים כגון דבק טפטים, דבק פלסטי לבן המהול במים או דבק קמחמבושל. דבק קמח נוצר מבישול קמח במים. יש לערבב כוס קמח עם כוס מים קרים עד שאין גושים, להוסיף כוס עד כוס וחצי של מים רותחים, לערבב ולהביא לרתיחה. נוצרת בלילה שצבעה שקוף (קמח לבן) או חום (קמח מלא). יש המסננים את הדבק או טוחנים אותו.
