בצעירותו למד אצל אביו, בהמשך היה לאחד מחכמי צפת. בשנת ה'תק"ט (1749) נשלח כשד"ר של קהילת צפת לערי טורקיה והבלקן. במהלך שליחותו, נפגש עם רבי יוסף שמואל מודליאנו מחבר 'אוריין-תליתאי', וחכם דוד פארדו. במהלך שליחותו כתב חידושי תורה ופסקי הלכה וענה לשאלות הלכתיות רבות. כאשר הגיע לעיר שאלוניקי בשנת ה'תק"ט (1749), הדפיס את ספרו 'מלכי בקדש' על הלכות פסח וביאור ההגדה ועוד עניינים הלכתיים נוספים.
בשנת ה'תקי"ב (1752) לאחר שסיים את שליחותו, הגיע לעיר רודוס, לבקשת רבני העיר ומנהיגיה התמנה לרב העיר ודיין. באותה שנה חתם על תקנות הקהילה. בתקופה זו התכתב עם חכמי איזמיר. בשנת ה'תקט"ו (1755) הדפיס את ספרו 'שמן למאור', ובו חידושיו בנוגע להשגות הרז"ה ולפירוש הר"ן על מסכת שבועות.
