עודד גולן (נולד בשנת 1951) הוא מהנדס, איש עסקים ואספן עתיקות ישראלי. גולן ידוע כאחד האספנים הגדולים של ארכאולוגיה ארצישראלית, והיחיד מהם שמתגורר בארץ.^[1] שמו התפרסם בעולם בזכות מספר עתיקות תנ"כיות המצויות באוסף הגדול שבבעלותו, ובראשן גלוסקמת יעקב אחי ישו, שזכה לפרסום בינלאומי נרחב בשנת 2002, לאחר שמומחים בעלי שם עולמי קבעו שמדובר בכתובת הקדומה ביותר המזכירה את ישו, ובחפץ היחיד שניתן לייחוס למשפחתו הקרובה של ישו מנצרת.^[2] פריט נוסף שהתפרסם מאוספו של גולן, שהגיע לידיו בשנת 1999, נקרא "כתובת יהואש", כתובת הנצחה בת 16 שורות החקוקה בכתב עברי עתיק.^[3]

לאחר חקירה ארוכה במשטרת ישראל וברשות העתיקות, נמצא בסיס להגשת כתב אישום כנגד גולן. המשטרה טענה מצידה כי גולן זייף את "כתובת יהואש" ושאר פריטים היסטוריים חשובים ביותר. מקוריות שתי הכתובות נדונה בהליך משפטי ארוך בבית המשפט המחוזי בירושלים. כתב האישום ייחס לגולן סעיפי אישום רבים.^[4] ביהמ"ש קבע בהכרעת דין בת 438 עמודים כי לא הוכח שהכתובות או חלק מהן זויפו. במקביל, הרשיע בית המשפט את גולן בארבעה סעיפים של החזקת נכס חשוד כגנוב וסחר בעתיקות ללא היתר. החפצים הוחזרו בהוראת בית המשפט העליון לגולן.^[5]

גולן נולד בתל אביב למשפחה שנמנית עם המשפחות הוותיקות בתל אביב מבני העלייה השנייה. שני סביו, בן-ציון ברקאי ופנחס גולדברג, היו עורכי דין ידועים בתל אביב. סבתו מצד אביו, אסתר גולדברג לבית וילקנסקי, הייתה אחותם של פרופ' יצחק וולקני-אלעזרי ושל סופר העלייה השנייה מאיר וילקנסקי. אביו אליעזר גולן, בוגר הטכניון, היה בעל חברת "תרמויל" לחימום והסקה, אמו, פרופ׳ רבקה ברקאי-גולן, הייתה מדענית בתחום המיקרוביולוגיה, עבדה במכון וולקני והתמחתה בפטריות^[6]. אחיו היה המו"ל ירון גולן.

הוא למד בתיכון חדש בתל אביב ושירת בצה"ל כקצין מודיעין.^[7] למד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה וסיים את לימודיו בהצטיינות. לאחר הלימודים הוא עבד במשרות רבות שעסקו בטכנולוגיות עתירות ידע לפני שעבר לעסוק בתיירות ושירותים מקצועיים.^[8] לאחר מכן הוא עבר לעסוק בנדל"ן.^[1] עוד בצעירותו גילה גולן עניין רב בארכאולוגיה ואיסוף עתיקות. כשהיה בן 10 גילה בתל חצור את המילון העתיק ביותר שנתגלה מעולם^{[דרוש מקור]}, שפורסם לאחר מכן על ידי פרופסור יגאל ידין, וכשהיה בן 12 השתתף בחפירות מצדה.^[7][9]

אוסף גולן כולל אלפי פריטים ארכאולוגיים שנתגלו בארץ-ישראל. גולן רכש במשך למעלה מ-50 שנים את מרביתם המכריע של החפצים העתיקים מסוחרי עתיקות בעיקר ממזרח ירושלים.^[1][10] אוספו של גולן כולל בין היתר מגוון רחב של כלי פולחן וצלמיות; כלי חרס, מתכת, אבן, זכוכית, עצם ושנהב נדירים, עבודות אומנות קדומה, כלי בית וכלי עבודה, תכשיטים, כלי תמרוקים, כלי מאור, כתובות, חותמות וטביעות חותם, ואוסף ייחודי גדול של גלוסקמות (ארונות קבורה), המייצגים יחד את התרבות החומרית בא"י ובעבר-הירדן החל מהאלף החמישי לפנה"ס ועד לאמצע האלף הראשון לספירה. בין הממצאים שזכו לפרסום רחב בעולם ניתן למנות את "גלוסקמת יעקב אחי ישו", ארון אבן לליקוט עצמות בו הונחו עצמותיו של יעקב אחיו של ישו, מהדמויות ההיסטוריות החשובות ביותר בנצרות, וכתובת יהואש, כתובת הנצחה מונומנטלית שנחקקה לרגל סיומן המוצלח של עבודות השיפוץ והשיקום שבוצעו בקומפלקס המקדש.^[11][12][13]

בסוף שנת 2002 פורסמו במספר כתבי עת ובתקשורת תוצאותיהן של בדיקות מדעיות שבוצעו לגלוסקמה ולכתובת יהואש, שהצביעו על מקוריותן וחשיבותן. קדמוניותם של שני החפצים אושרה על ידי המעבדות של המכון הגאולוגי לארכיאומטריה ולמיקרוסקופיה בירושלים,^[14][15] המעבדות של מוזיאון ROM בטורונטו,^[16] ומעבדות 'בטא אנליטיק' לתיארוך איזוטופי בפלורידה.^[17][18] מספר מומחים מוכרים לכתב, לשפות שמיות ולארכאולוגיה שבחנו את כתובת הגלוסקמה של יעקב אחי ישו בשנים 2001–2003, פרסמו מחקרים והערכות שאישרו את מקוריות הכתובת החקוקה על ממצא זה.^[19][20][21] מעבדות מוזיאון ישראל בירושלים, שבדקו את כתובת יהואש בשנת 2002, לא שללו את קדמוניותו, אבל לא הגיעו למסקנות חד-משמעיות.^[22]

בתחילת שנת 2003 הקימה רשות העתיקות שתי ועדות לבדיקת כתובת הגלוסקמה וכתובת יהואש:^[23]

1. "ועדת הכתב" - תפקידה היה לבדוק האם הכתב ותוכנו מתאימים לעברית והארמית שהיו נהוגות בתקופה אליה מתייחסות הכתובות.
2. "ועדת החומר" - תפקידה היה לבדוק את החומר ממנו עשויים הממצאים, את הפטינה וכל חומר נוסף שנמצא על גבי הממצאים.

על פי הצהרת רשות העתיקות הסיבה להקמת הוועדות הייתה ששני הממצאים מעוררי העניין לא התגלו בחפירה ארכאולוגית מסודרת, והעניין בהם "חייב את רשות העתיקות האחראית על כל ענייני העתיקות בישראל לנקוט יוזמה, לבדוק את הממצאים ולקבוע לגביהן עמדה". הנחת היסוד של הרשות הייתה כי יש להתייחס לכל חפץ שלא נתגלה בחפירה מסודרת כאל חפץ מזויף.^[23]

מרבית מומחי רשות העתיקות בוועדה תמכו באותנטיות כתובת הגלוסקמה, או לא שללו את מקוריותה.^[24][25] למרות האמור פרסמה הרשות ב-15 ביוני 2003 הודעה שהכתובות מזויפות.^[26][27]

בעקבות פרסומי רשות העתיקות, הפקיעה הרשות באמצע שנת 2003, בצו ביהמ"ש, את הגלוסקמה של יעקב אחי ישו מרשותו של גולן, יחד עם מאות עתיקות אחרות שנלקחו מרשותו, בטענה שהם נדרשים לצורכי חקירה. רשות העתיקות, הודיעה במסיבת עיתונאים כי גולן ורבים מסוחרי העתיקות מעורבים בזיופי עתיקות וציינה כי להערכתה אנשי מחקר בכירים מסייעים לסוחרי העתיקות בזיופים.^[28] גולן הכחיש כל מעורבות בזיופים וטען שהוא רכש את הכתובות מסוחרי עתיקות מורשים: את הגלוסקמה בשנת 1976 ואת לוח יהואש בשנת 1999 ,וכי למיטב הבנתו ושיפוטו מדובר בכתובות אותנטיות קדומות.

בחודש דצמבר 2004 העמידה המדינה לדין את גולן ושלושה מחשובי סוחרי העתיקות בישראל באישומים על פיהם הם היו מעורבים בזיוף עתיקות.^[29] לגבי כתובת הגלוסקמה טענה המדינה בכתב האישום כי גולן היה מעורב בזיוף מחצית הכתובת, כאשר המדינה טענה שאין עוררין על כך שמחציתה הראשונה של הכתובת קדומה. במבוא לכתב האישום צוין כי "שיטת הזיוף התאפיינה בכך שבמרבית המקרים נלקחו עתיקות מקוריות, ולהן הוספו כתובות או עיטורים, אשר הפכו אותן לבעלות ערך רב, לאחר שזוייפו מרבית הפריטים המתוארים לעיל ואחרים, צופו הפריטים בפטינה מזויפת, שיוצרה במומחיות רבה, עד כי הונתה מומחים רבים לחשוב כי העתיקות הן אכן מקוריות".

בהליך משפטי יוצא דופן, שנמשך קרוב ל-8 שנים (2004–2012) בביהמ"ש המחוזי בירושלים בפני כבוד השופט אהרן פרקש, נבחנה מקוריות כתובת הגלוסקמה של יעקוב אחי ישו ושל כתובת יהואש. בפני ביהמ"ש העידו למעלה מ-50 מומחים, מדיסציפלינות שונות, שבדקו את הכתובות ו-70 עדים נוספים, בהם סוחרי עתיקות ואספני עתיקות מוכרים.^[30][31][32] פרוטוקולי 130 הישיבות התפרסו על פני למעלה מ-12,000 עמודים, ובפני בית המשפט הוצגו עשרות ראיות מדעיות. הכרעת הדין המנומקת התפרסה על פני 438 עמודים.

עיקר ההכרעה של בית המשפט היה על סמך עדות ותשאול אנשי הוועדה, והמסקנה בעקבות עדותם, שבכל מקרה בו נקבע כי המוצגים מזויפים, המומחים הסתמכו והשעינו את טענותיהם על מומחים אחרים בתחום אחר שהם עצמם לא התמחו בו. וכך בית המשפט הסיק שלמעשה כל הטענות נגד כתובת יהואש נשענו על שתי טענות בלבד: הראשונה טענת "צירוף מקרים יותר מדי טוב", שהכתובת נתגלתה מיד אחרי שפרופסור נדב נאמן פרסם מאמר בו הוא שיער שהייתה כתובת ממנה הועתקו ושוחלפו פסקאות בספר מלכים, בספר דברי הימים ובמקומות נוספים בתנ"ך. במאמר זה הוא "שחזר" את הכתובת ומה היה אמור להיות כתוב בה, וזו תואמת במידה רבה את "כתובת יהואש".^[33][34][35] והטענה העיקרית השנייה הייתה שהכתובת נמצאה ביחד עם זיופים אחרים. בעניין זה חלק מהטענות נדחו בבית המשפט עקב התיישנות, ועם זאת השופט העיר ש"האמת הצרופה לא הייתה נר לרגליו של גולן".^[36]

טענת נגד מרכזית של גולן הייתה שבבדיקת הזיהוי הפלילי שערכה המשטרה לגבי ה"פטינה" - שכבה דקה אופיינית לעתיקות המצטברת בחריצים וכוללת משקע מן החי בסביבה ומחיידקים שחיו בה, הרי שהמשטרה ביצעה את הבדיקה באופן הפוגע ביכולתו של גולן להוכיח או לשלול אם הייתה אכן שכבה כזו, ולכן אין לפסול את מקוריות הכתובת על פי ממצאים אלו.

לגבי כתובת הגלוסקמה, אימץ בית המשפט את חוות הדעת המדעיות של המומחים לארכיאומטריה, גאולוגיה, ביו-גאולוגיה ופטינה, שאישרו כי בעומק חריצי אותיות כתובת הגלוסקמה אותר קרום פטינה טבעית ממקור ביולוגי שהתפתח במשך מאות שנים, שמצביע על כך כי המילים "אחיו של ישו" נחקקו לפני שנים רבות, קרוב לוודאי באמצע המאה הראשונה לספירה.^{[37][38][39][40]} ביהמ"ש ציין שגם מומחי רשות העתיקות העידו כי הם זיהו בוודאות פטינה טבעית במילים "אחיו של ישו",^[41] וציין כעובדה ש"בסופו של יום נמצאה פטינה (ביולוגית, ורניש) אותנטית בחלקה השני של הכתובת", החלק שנטען בכתב האישום שזויף.^[42]

סגנון הכתב והתחביר של כתובת הגלוסקמה נמצאו להיות בהתאמה מלאה למאה הראשונה לספירה על ידי מומחים בתחום^[43] וביהמ"ש לא מצא סיבה לפקפק בכך. בהכרעת הדין ציטט ביהמ"ש את דברי המומחית לכתובות עבריות וארמיות, ד"ר עדה ירדני, שהעידה כי היא משוכנעת לחלוטין שכתובת הגלוסקמה כולה קדומה, ואישרה כי אמרה בעבר שאם יתברר שמדובר בזיוף, היא תעזוב את המקצוע.^[44]

במהלך המשפט הוצגו בפני ביהמ"ש מספר צילומים שצולמו בדירת משפחת גולן בשנת 1976, בה נראית הגלוסקמה של יעקב אחי ישו וכתובתה, יחד עם חלק מאוסף העתיקות של גולן באותן השנים. צילומים אלה נבדקו על ידי פרופ' ריצ'רדס, ראש מעבדות ה-FBI בוושינגטון, ונמצא כי הם צילומים מקוריים.^[45][46][47] בית המשפט קבע כי הוכח שהגלוסקמה מצויה ברשותו של גולן משנות השבעים.^[48]

לגבי כתובת יהואש, ביהמ"ש אימץ את מסקנות חוות הדעת של המומחה הבינלאומי לפטינה ולביו-גאולוגיה פרופ' וולפגנג קרומביין ואת זו של מומחי הארכיאומטריה והמיקרוסקופיה של המכון הגאולוגי בירושלים ושל מומחים נוספים לפטינה ולאבן, על פיהם ניתן לזהות קרום פטינה טבעית חזקה שהתפתחה על פני הלוח ובעומק אותיות הכתובת באופן איטי והדרגתי במשך מאות שנים.^[38][49][50] ביהמ"ש השמיע ביקורת על מומחי רשות העתיקות שהתעלמו או לא זיהו קרום זה.^[51]

ביהמ"ש אימץ בהכרעת הדין גם את חוות דעת המומחה לטכנולוגיות חקיקה, מר וינקלר, הקובעת כי לא ניתן היה לחקוק את כתובת יהואש בדורנו, מבלי שהאבן הסדוקה מזה דורות רבים, תשבר בתהליך החקיקה^[52] וכן את עבודת המחקר של פרופ' חיים כהן, מומחה לשפות שמיות ולשפה העברית המקראית, שפורסמה במאמר מדעי ארוך, הקובעת שקיימת התאמה מלאה בין לשון הכתובת הארוכה לעברית של ימי הבית הראשון.^[53]

ביהמ"ש קבע בהכרעת הדין כי לא הוכח שכתובת הגלוסקמה של יעקב אחי ישו או כתובת יהואש מזויפות. גולן זוכה מכל אשמה של זיוף ומרמה.^[54][55] שלושה סוחרי עתיקות שנאשמו אף הם במשפט זוכו באופן מלא. גולן הורשע בשתי עבירות מינוריות: האחת, במכירת עתיקות בודדות לאספן עתיקות אחר (עבירת "סחר בעתיקה ללא היתר") והאחרת, בכך שהוא רכש והחזיק באוסף העתיקות שלו בשלושה פריטי עתיקות שנתגלו בכפר בית אולא, בשטח הרשות הפלסטינית (עבירת החזקת נכס חשוד כגנוב).^[56]

רשות העתיקות והפרקליטות הודיעו כי הן מכבדות את פסיקת ביהמ"ש.^[57] המדינה לא ערערה על פסיקת ביהמ"ש.

לאחר הכרעת הדין ביקשה המדינה מביהמ"ש לחלט את שני החפצים החשובים שבבעלות גולן לאוצר המדינה, הפעם בטענה שאכן ייתכן ומדובר בחפצים בעלי חשיבות היסטורית, דתית וארכאולוגית עצומה וככאלה אין להותירם בידי אדם פרטי.^[5] הן בית המשפט המחוזי והן בית המשפט העליון דחו את בקשת המדינה והורו לרשות העתיקות להחזיר את כל העתיקות שנלקחו מרשותו של גולן.^[58] הגלוסקמה של יעקב אחי ישו כמו גם לוח יהואש ועתיקות נוספות הוחזרו לידי גולן בסוף שנת 2013.^[5]

כתובת הגלוסקמה של יעקב אחי ישו נכללת בקורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה, שם מתוארים חילוקי הדעות באשר למקוריות הכתובת המלאה או החלק המזכיר את ישו.^[59]

• תיק פלילי 482-04 מדינת ישראל נ' גולן ואח'
• נדב שרגאי, דו"ח: "כתובת יהואש" מזוייפת, באתר הארץ, 19 ביוני 2003
• נדב שרגאי, אמנות הזיוף האותנטי, באתר הארץ, 14 באפריל 2008
• עמירם ברקת, הנאשם בזיוף ארונו של אחיו של ישו: צילום משנות ה-70 יוכיח מקוריותו, באתר הארץ, 7 בפברואר 2007
• עוזי דהרי, גלוסקמת יעקב אחי ישו, וכתובת יואש: דוח מסכם לעבודת וועדות הבדיקה שהסמיך מנהל רשות העתיקות, באתר רשות העתיקות
• המקצוע העתיק ביותר בעולם באתר "קולקט אומנות"
• ניר חסון, תעלומה ארכיאולוגית, באתר הארץ, 23 במרץ 2012