סרחיו אגוארו
Sergio Agüero

אגוארו במדי נבחרת ארגנטינה, 2018
מידע אישי
לידה	2 ביוני 1988 (בן 36) בואנוס איירס, ארגנטינה
שם מלא	סרחיו לאונל אגוארו דל קסטיז'ו
גובה	1.73 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1997–2003 אינדפנדיינטה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2003–2006 2006–2011 2011–2021 2021 אינדפנדיינטה אתלטיקו מדריד מנצ'סטר סיטי ברצלונה 54 (23) 175 (74) 275 (184) 4 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
2006–2021 ארגנטינה 101 (41)
מאזן מדליות מתחרה עבור ארגנטינה ארגנטינה המשחקים האולימפיים זהב בייג'ינג 2008 כדורגל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

סרחיו לאונל "קון" אגוארו דל קסטיז'ו (בספרדית: Sergio Leonel "Kun" Agüero del Castillo; נולד ב-2 ביוני 1988, בואנוס איירס, ארגנטינה), מוכר גם כקון אגוארו, הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי. את כינוי החיבה שלו, "קון", קיבל אגוארו משום ששערו דומה לשערה של דמות מצוירת בשם זה. נכון לפברואר 2020, אגוארו הוא מלך שערי מנצ'סטר סיטי בכל הזמנים והזר בעל הכי הרבה שערים בפרמייר ליג בכל הזמנים (181), בנוסף אגוארו מחזיק בשיא השלושערים בכל הזמנים בפרמייר ליג עם 12. לאגוארו יש את ממוצע השער למשחק (0.7) וממוצע השער לדקה (104) הטובים בהיסטוריה של הפרמייר ליג.^[1]

ב-7 ביולי 2003, בגיל 15 שנים ו-35 ימים, ערך אגוארו את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים של אינדפנדיינטה במשחק מול סן לורנסו. בכך הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה הארגנטינאית תוך כדי שהוא שובר את השיא שהיה שייך לדייגו מראדונה. הוא שיחק במדי הקבוצה 54 משחקי ליגה וכבש 23 שערים. שערו המפורסם ביותר היה בדרבי מול ראסינג קלוב, לאחר שלקח את הכדור ממחצית המגרש וכבש תוך כדי שהוא מתעתע בשחקני ההגנה.

אגוארו הוחתם ב-2006 על ידי אתלטיקו מדריד תמורת 23 מיליון אירו, הסכום הגבוה ביותר שהוציא המועדון על שחקן. הוא הפך במהרה לאחד השחקנים החשובים ולשחקן בהרכב הפותח של הקבוצה. בעונתו הראשונה כבש 6 שערים ב-38 משחקי הליגה בהם שותף. יכולתו בשנת 2007 הביאה את פיפ"א ועיתון הספורט האיטלקי "טוטוספורט" להעניק לו את תואר השחקן הצעיר המצטיין של השנה. לאחר העברתו של פרננדו טורס לליברפול, הפך אגוארו לכוכב הקבוצה. יחד עם דייגו פורלאן הרכיבו השניים צמד פורה אשר הוביל את אתלטיקו למקום הרביעי ולהעפלה למוקדמות ליגת האלופות. אגוארו כבש בעונתו השנייה 20 שערים ב-37 משחקים, ובכך היה המבקיע השלישי הטוב ביותר בליגה.

אחרי חזרתו מהמשחקים האולימפיים, מילא אגוארו תפקיד עיקרי בהעפלתה של הקבוצה לליגת האלופות. אגוארו החל את הליגה גם בצורה טובה ויכולתו הביאה רבים להחשיבו כאחד החלוצים הטובים בעולם.

בעונת 2009/2010 סיימו אגוארו ואתלטיקו במקום התשיעי בליגה, אך מנגד הצליח השחקן לבשל את שני השערים בניצחון 2–1 על פולהאם בגמר הליגה האירופית ולהבקיע את שער הניצחון על אינטר מילאנו במשחק הסופר קאפ האירופי.

ביולי 2011 חתם במנצ'סטר סיטי תמורת 44 מיליון אירו, ובכך הפך לרכש השני היקר ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הבריטי.^[2] ב-15 באוגוסט 2011 ערך אגוארו את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, בה כבש צמד ובישל שער אחד לדוד סילבה נגד סוונסי סיטי. באותה עונה זכה עם קבוצתו באליפות הפרמייר ליג. אחד מרגעי השיא של אגוארו באותה עונה היה במחזור האחרון נגד ק.פ.ר בו אגוארו הבקיע את שער הניצחון של מנצ'סטר סיטי בניצחון 2–3 ובכך מנצ'סטר סיטי זכתה באליפות הפרמייר ליג. מלבד שער האליפות, אגוארו סיים את העונה עם 30 שערים בכל המסגרות ב-44 המשחקים בהם שיחק. מתוך 30 השערים, 23 היו שערי ליגה, ואגוארו סיים במקום השלישי בטבלת מלכי השערים של הפרמייר ליג כשהקדימו אותו רק ווין רוני ורובין ואן פרסי.

בעונת 2012/2013 אגוארו כבש 17 שערים ב-40 משחקים בכל המסגרות, והציג יכולת טובה על אף שסבל מפציעה טורדנית בברכו לאורך מרבית העונה. בעונה זו הוליך אגוארו את מנצ'סטר סיטי למקום השני, שסיימה כסגנית למנצ'סטר יונייטד, יריבתה העירונית.

בעונת 2013/2014 כבש אגוארו 6 שערים והוסיף שני בישולים בשלב הבתים של ליגת האלופות, ובכך הוביל את מנצ'סטר סיטי להעפלה ראשונה בתולדותיה לשמינית גמר המפעל. בשמינית הגמר הבקיע שער אחד, אך קבוצתו הודחה בתוצאה המצטברת 1–4.

במהלך עונה זו אגוארו סבל שוב מפציעות חוזרות ונשנות בשריר הירך האחורי. למרות פציעות אלו, הצליח אגוארו להרשים כששיחק ולכבוש 28 שערים ב-34 הופעות בכל המסגרות. הוא הוליך את מנצ'סטר סיטי לזכייה שנייה בשלוש שנים באליפות הפרמייר ליג וביסס מעמדו כאחד החלוצים הטובים ביותר. בעונת 2015/16 רשם אגוארו 24 שערי ליגה במדי הקבוצה וסייע לה לסיים במקום הרביעי בטבלה. בנוסף הגיע עם הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות שבו הפסידה קבוצתו 0–1 לריאל מדריד בסיכום שני המשחקים.

בתחילת עונת 2016/2017 כבש אגוארו 3 שערים בצמד משחקי ליגה מול סנדרלנד וסטוק סיטי. במשחק הראשון של מנצ'סטר סיטי באירופה כבש אגוארו שלושער מול סטיאווה בוקרשט ובמשחק הראשון של סיטי בשלב הבתים של ליגת האלופות הוסיף שלושער נגד בורוסיה מנשנגלדבך. ב־1 בנובמבר 2017 במסגרת המחזור הרביעי בליגת האלופות, אגוארו כבש את שערו ה-178 במדי סיטי בניצחון 2–4 על נאפולי, בזכות שער זה אגוארו הפך למלך שערי מנצ'סטר סיטי בכל הזמנים.^[1]

באותה עונה אגוארו כבש 21 שערי פרמייר ליג ועזר למנצ'סטר סיטי לזכות באליפות שוברת שיאים, מה שזיכה אותו במקום בנבחרת העונה בפרמייר ליג.

ב-21 בספטמבר 2018 האריך את חוזהו במנצ'סטר סיטי עד 2021.

ב-4 בנובמבר 2018, בניצחון מנצ'סטר סיטי 1–6 על סאות'המפטון, הבקיע אגוארו את שערו ה-150 בפרמייר ליג.

ב-10 בפברואר 2019 בניצחונה של מנצ'סטר סיטי על צ'לסי 6–0, הבקיע אגוארו את השלושער ה-11 שלו בפרמייר ליג, והפך למלך מבקיעי השלושער בפרמייר ליג יחד עם אלן שירר.^[3]

ב-12 בינואר 2020 בניצחונה של סיטי 6–1 על אסטון וילה, שבר אגוארו את שיאו של אלן שירר והפך לכובש השלושער הגדול ביותר בהיסטוריה של הפרמייר ליג עם 12 כאלו.

ב-29 במרץ 2021 מנצ'סטר סיטי הודיעה שאגוארו יעזוב את הקבוצה עם סיום חוזהו בקיץ 2021, ובכך יעזוב לאחר 10 עונות במועדון.

ב-23 במאי 2021 כבש אגוארו צמד בניצחונה של מנצ'סטר סיטי על אברטון 5–0 והגיע ל-184 שערים במדיה מנצ'סטר סיטי, ובכך הפך למי שהבקיע הכי הרבה שערים עבור מועדון אחד בפרמייר ליג, כשהוא שובר את שיאו של ויין רוני שכבש 183 שערים עבור מנצ'סטר יונייטד.

בסיום עונת 2020/2021, עזב אגוארו את המועדון לאחר עשור שבהלכו כבש 184 שערי ליגה, השחקן עם הכי הרבה שערים בתולדות המועדון.

ב-31 במאי 2021 חתם לשנתיים בברצלונה מהלה ליגה.^[4]

ב-17 באוקטובר 2021 ערך הופעת בכורה כשנכנס כמחליף בניצחון 1–3 על ולנסיה, וב-24 באוקטובר כבש שער בכורה במשחק הקלאסיקו, אותו הפסידה ברצלונה 1–2. ב-30 באוקטובר 2021, בעיצומו של משחק הליגה נגד אלאבס, פונה אגוארו לבית חולים בשל הפרעה בקצב הלב.

ב-15 בדצמבר 2021 הכריז על פרישה ממשחק פעיל בשל הבעיות הלבביות מהן סבל.

אגוארו היה שותף לזכייה של ארגנטינה הצעירה בגביע העולם לנוער בשנת 2005 בטורניר בו הוא שיתף פעולה עם ליונל מסי. ביולי 2007 הוא הוביל את הנבחרת הצעירה של ארגנטינה לזכייה נוספת בגביע העולם כשהוא כובש 6 שערים, זוכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר ובתואר מלך השערים.

הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הבוגרת ב־3 בספטמבר 2006 במשחק הידידות של ארגנטינה מול ברזיל, משחק אשר חנך את אצטדיון האמירויות בלונדון. ב-17 בנובמבר 2007 הוא כבש את שערו הראשון במדים הלאומיים במשחק מוקדמות הגביע העולמי מול בוליביה.

אגוארו זומן לסגל הנבחרת האולימפית באולימפיאדת בייג'ינג, אך ברוב משחקיו לא הרשים ושעריו היחידים היו צמד במשחק מול נבחרת ברזיל בחצי הגמר. בסוף הטורניר זכתה נבחרתו במדליית הזהב.

נכון ל-31 באוקטובר 2021.

נכון ל-25 באוקטובר 2021

אתלטיקו מדריד

• גביע האינטרטוטו (1): 2007
• הליגה האירופית (1): 2009/10
• הסופר קאפ האירופי (1): 2010

מנצ'סטר סיטי

• אליפות אנגליה (5): 2011/12, 2013/14, 2017/18, 2018/19, 2020/2021
• הגביע האנגלי (1): 2018/19
• גביע הליגה/גביע הפוטבול ליג (6): 2013/14, 2015/16, 2017/18, 2018/19, 2019/20, 2020/2021
• מגן הקהילה (3): 2012, 2018, 2019

• קופה אמריקה: 2021
• מדליית זהב אולימפית (1): בייג'ינג 2008
• גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 (2): 2005, 2007

• פרס נער הזהב של טוטוספורט: 2007
• פרס דון בלון לזר המצטיין בליגה הספרדית: 2008
• מלך השערים של הפרמייר ליג: 2014/15

אגוארו היה נשוי לבתו של דייגו מראדונה, ג'אנינה מראדונה, שילדה את בנם הבכור ב-12 במרץ 2009. בינואר 2013 הם התגרשו.

מדיה וקבצים בנושא סרחיו אגוארו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סרחיו אגוארו (בספרדית)

• סרחיו אגוארו, ברשת החברתית פייסבוק
• סרחיו אגוארו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• סרחיו אגוארו, ברשת החברתית אינסטגרם
• סרחיו אגוארו, ברשת החברתית טיקטוק
• סרחיו אגוארו, סרטונים בערוץ היוטיוב
• סרחיו אגוארו, באתר Transfermarkt
• סרחיו אגוארו, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• סרחיו אגוארו, באתר Soccerway
• סרחיו אגוארו, באתר BDFutbol
• סרחיו אגוארו, באתר WorldFootball.net
• סרחיו אגוארו, באתר National Football Teams
• סרחיו אגוארו, באתר FootballDatabase.eu
• סרחיו אגוארו, באתר ESPN
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

הרכבי נבחרת ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (מדליית זהב) 1 אוסטארי • 2 גאראי • 3 מונסון • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 פאסיו • 7 סוסה • 8 באנגה • 9 לאבסי • 10 ריקלמה • 11 די מריה • 12 פארחה • 13 אקוסטה • 14 מסצ'ראנו • 15 מסי • 16 אגוארו • 17 בונאנוטה • 18 רומרו • 22 נבארו • מאמן: בטיסטה ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2010 1 פוסו • 2 דמיצ'ליס • 3 ק. רודריגס • 4 בורדיסו • 5 בולאטי • 6 היינצה • 7 די מריה • 8 ורון • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 גארסה • 13 סמואל • 14 מסצ'ראנו • 15 אוטמנדי • 16 אגוארו • 17 גוטיירס • 18 פלרמו • 19 מיליטו • 20 מ. רודריגס • 21 אנדוחר • 22 רומרו • 23 פסטורה • מאמן: מראדונה ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2011 1 קאריסו • 2 גאראי • 3 סבאלטה • 4 בורדיסו • 5 קמביאסו • 6 ג. מיליטו • 7 די מריה • 8 זאנטי • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 אנדוחר • 13 פארחה • 14 מסצ'ראנו • 15 ביגליה • 16 אגוארו • 17 רוחו • 18 פסטורה • 19 באנגה • 20 גאגו • 21 לאבסי • 22 ד. מיליטו • 23 רומרו • מאמן: בטיסטה ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2014 (מקום שני) 1 רומרו • 2 גאראי • 3 קמפאניירו • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פרס • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 מ. רודריגס • 12 אוריון • 13 א. פרננדס • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 פ. פרננדס • 18 פלאסיו • 19 אלברס • 20 אגוארו • 21 אנדוחר • 22 לאבסי • 23 בסנטה • מאמן: סאבלה ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2015 (מקום שני) 1 רומרו • 2 גאראי • 3 רונקגליה • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פריירה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 קאסקו • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 טבס • 19 באנגה • 20 לאמלה • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2016 (מקום שני) 1 רומרו • 2 מאידנה • 3 רונקגליה • 4 מרקאדו • 5 קראנביטר • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פרננדס • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 פונס מורי • 14 מסצ'ראנו • 15 קואסטה • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 לאמלה • 19 באנגה • 20 גייטן • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2018 1 גוסמאן • 2 מרקאדו • 3 טגליאפיקו • 4 אנסאלדי • 5 ביגליה • 6 פאסיו • 7 באנגה • 8 אקוניה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 די מריה • 12 ארמני • 13 מסה • 14 מסצ'ראנו • 15 פרס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 סאלביו • 19 אגוארו • 20 לו סלסו • 21 דיבאלה • 22 פאבון • 23 קבאז'רו • מאמן: סמפאולי ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2019 (מקום שלישי) 1 ארמני • 2 פוית • 3 טגליאפיקו • 4 סראביה • 5 פארדס • 6 פסלה • 7 פריירה • 8 אקוניה • 9 אגוארו • 10 מסי • 11 די מריה • 12 מרצ'סין • 13 פונס מורי • 14 קאסקו • 15 פיסארו • 16 דה פול • 17 אוטמנדי • 18 רודריגס • 19 סוארס • 20 לו סלסו • 21 דיבאלה • 22 מרטינס • 23 מוסו • מאמן: סקאלוני ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2021 (מקום ראשון) 1 ארמני • 2 מרטינס קוארטה • 3 טגליאפיקו • 4 מונטייל • 5 פארדס • 6 פסלה • 7 דה פול • 8 אקוניה • 9 אגוארו • 10 מסי • 11 די מריה • 12 מרצ'סין • 13 רומרו • 14 פלאסיוס • 15 גונסאלס • 16 ח. קוריאה • 17 דומינגס • 18 רודריגס • 19 אוטמנדי • 20 לו סלסו • 21 א. קוריאה • 22 לא. מרטינס • 23 א. מרטינס • 24 גומס • 25 לי. מרטינס • 26 מולינה • 27 אלברס • 28 מוסו • מאמן: סקאלוני ארגנטינה