סקופיא (בערבית: سكوفيا, תעתיק מדויק: סכופיא) הוא כפר סורי עזוב בדרום רמת הגולן. עד למלחמת ששת הימים בשנת 1967, היה הכפר חלק מנפת פיק במחוז קוניטרה והייתה בו אוכלוסייה של כ-1,210 תושבים. הוא ישב כ-4.5 קילומטרים צפונית לכפר פיק וכ-4 קילומטרים מערבית לכפר אל-על. הכפר שכן מעל עין גב והכנרת בקרבת הגבול עם ישראל, משום מיקומו האסטרטגי הוקם במקום מוצב סורי.
ישנם סימנים ארכאולוגים המעידים על כך שהכפר ישב על תל קדום יותר, ונמצאו ממצאים המראים שהייתה במקום התיישבות יהודית בין המאה ה-2 למאה ה-4. סקופיה גם מוזכרת בחיבור שומרוני מהמאה ה-10, שם היא מוזכרת בשמה הקדום "אסקופיה". בחיבור שומרוני זה מבואר השם "שפמה" המוזכר בתורה לכדי אסקופיה ("שפמה – והיא אסקופיה"[1]). בספר במדבר, מתואר היישוב שפם כחלק מתיאור גבולות ישראל:
וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה. וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן, וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.
הכפר נעזב כתוצאה מהתקדמות צה"ל ברחבי רמת הגולן במהלך מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. לאחר המלחמה, שימש הכפר הנטוש החל משנת 1969 היאחזות נח"ל שעברה בשנת 1973 למושב הקבע שלה ברמות. בשטחי הכפר הנטוש הוקם היישוב בני יהודה ובצמוד אליו גם המושב גבעת יואב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר אסאטיר יא, מהדורה ז'. בן חיים; תרביץ, יד, תש"ג. עמ' 124. טו, תש"ד, עמ' 81. מצוטט מתוך: וילנאי, זאב, גולן וחרמון, הוצאת אחיעבר, ירושלים, 1970, עמ' 202.