PROFILPELAJAR.COM

ספרות חובבים או ספרות מעריצים (ידועה גם כפאנפיקשן, מאנגלית Fan Fiction ובקיצור פאנפיק - fanfic) היא ספרות הנכתבת על ידי חובביה ומעריציה של יצירה מקורית כלשהי, המכונה פאנדום, כגון ספר, סרט, סדרת טלוויזיה וכו', תוך העשרת היצירה החדשה מפירות רוחו של המחבר באמצעות שימוש באלמנטים מהיצירה המקורית, וקיום דיאלוג מובהק עמה.^[1] ספרות זו התחילה לפני עידן האינטרנט, והרשת הגדילה את היקפה וסיפקה עבורה פלטפורמה נוחה.^[2]

יצירות החובבים מתבססות על עולמה של היצירה המקורית ועל רקעה - דמויות או עלילה - תוך הוספת אלמנטים מדמיונו של המחבר שמקורם מחוץ ליצירה המקורית. אורכן של יצירות החובבים נע מטקסטים הכוללים משפטים אחדים בלבד ועד יצירות מרובות פרקים וכרכים.

הפאנדומים העיקריים הם לרוב מסוגות הפנטזיה והמדע הבדיוני, מפני שסוגות אלה מספקות למחבר עולם פנטסטי מוכן, ובו "חורים" המאפשרים פיתוח נוסף של העלילה והדמויות. בין הפאנדומים הפופולריים נכללים הפאנדום הפוטריסטי והטולקינאי, וכן יצירות הנכתבות תחת השפעה ברורה של משחקי תפקידים.

סוגי פאנפיקים

בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.

נהוג לחלק את ספרות המעריצים לסוגות משנה על פי מספר קריטריונים עיקריים: יצירת המקור מעוררת ההשראה; אורך; היחסים שבין הדמויות; מיקומה של עלילת היצירה על ציר הזמן ביחס ליצירת המקור ודירוג גיל קהל היעד של היצירה. נהוג לחלק את היצירות באופן זה:

יצירת המקור - ה"פנדום". נוהגים למיין את יצירות החובבים לפי יצירות המקור שעליהן הן מתבססות, למשל: יצירות בהשראת העולם הטולקינאי, יצירות בהשראת הארי פוטר וכדומה. יצירת חובבים בעלת קשר מוצהר ליותר מיצירת מקור אחת מכונה "קרוסאובר" (באנגלית "Crossover").
אורך - נהוג לסווג יצירות כ"קצרות" או "ארוכות" על פי ההגדרות הספרותיות ה"מסורתיות", הגם שלסיפורים קצרים בני פחות ממאה מילים נטבע הכינוי "דראבל". הסיפורים הארוכים נוטים להתפרסם כסיפור בהמשכים.
מערכות היחסים שבין הדמויות - נהוג לבצע חלוקה גסה בין יצירות שבמרכז עלילתן מערכת יחסים רומנטית בין דמויות - שאחת מהן לפחות מופיעה ביצירת המקור (דמויות 'קאנוניות') - לבין יצירות שעלילתן עוסקת בנושאים אחרים. הסוג הראשון מכונה "שיפ", הגזור מ-Relationship (באנגלית, מערכת יחסים), ואילו היצירות מהסוג השני מכונות "ג'ן" מ-General (באנגלית, כללי). בקרב יצירות ה"שיפ" מקובלת החלוקה בין יצירות "הט" העוסקות במערכת יחסים הטרוסקסואלית לבין יצירות "סלאש"^[3] העוסקות במערכת יחסים הומוסקסואלית, עבור יצירות המתרכזות במערכת יחסים בין שתי דמויות נקביות נטבע המושג "פמסלאש".
נהוג לסווג היצירות לז'אנרים, הנפוצים ביותר הם: אנגסט (סיפור דרמטי הכולל רגשות שליליים עזים), hurt/comfort (הכולל התאוששות מאירוע קשה, פציעה או מחלה של דמות ודמות אחרת שעוזרת לה), הרפתקה, חברות, אימה, דרמה, פנטזיה, משפחה, הומור, מסתורין, פרודיה, שירה, רומנטיקה, מדע בדיוני, על-טבעי וטרגדיה. ישנם ז'אנרים רבים אחרים. פעמים רבות קשה להבחין מה הז'אנר של פאנפיק מסוים.
מיקומה של עלילת היצירה על ציר הזמן ביחס ליצירת המקור - כאן מקובל להבחין בין יצירות המקדימות את עלילת היצירה המקורית, יצירות המתרחשות בזמן העלילה המקורית ויצירות המתרחשות לאחריה. ביצירות הממוקמות על ציר הזמן לאחר היצירה המקורית מקובל להבדיל בין "המשך ישיר" ל"המשך עצמאי". יצירת ההמשך הישיר שואפת להמשיך את עלילת היצירה המקורית, לרוב תוך שימוש בנקודת מבט, בסגנון ובקו עלילתי דומים לאלה של יצירת המקור. כנגד סוגה זה מועלית לעיתים ביקורת הטוענת כי הוא לוקה במידת מקוריותה ואמינותה. במקביל יש גם יצירות "המשך עצמאי", שעלילתן מתקיימת לאחר עלילת המקור והן משתמשות לעיתים בעולמה של היצירה גם כדי לנסות ולסגור "חורים" בעלילת המקור.
עלילה המשנה באופן מהותי את אחד המאפיינים הבולטים ביצירת המקור נקראת "עולם מקביל" או באנגלית Alternative universe) AU)

לעיתים הסופר יכריז על אלמנט משני בסיפורו כ-AU כחלק מהתקציר על הסיפור מבלי לשנות את הגדרת הסיפור כולו.

דירוג גיל קהל היעד של היצירה - יש הנוהגים להוסיף לכל יצירה "דירוג גיל" המציין את קהל היעד שלה לפי גובה מינוני השפה הבוטה וריבוי התכנים של אלימות ומיניות. סיווג צפייה זה מתבסס על זה המקובל בארצות הברית.

יחס מחברי יצירות המקור לפאנפיקשן

יש מחברים הרואים ביצירות כאלה מחמאה ומעודדים את כתיבתן במסגרת "השימוש ההוגן" כדוגמת מחברת ספרי "הארי פוטר", ג'יי קיי רולינג.^[1] או למשל תמיכתו של ג'ורג' ר. ר. מרטין, מחבר סדרת הספרים שיר של אש וקרח, שמעודד את הפאנפיקשן משחקי הכס. לעומתם, יש כותבים המתייחסים לתופעה בהסתייגות מסוימת, כמו פיליפ פולמן, מחבר טרילוגיית "חומריו האפלים".

הסוגיה המשפטית

מעצם אופיין לוקות יצירות חובבים רבות, לכל הפחות לכאורה, בפגיעה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני. הדבר מתבקש בשל נטילת אלמנטים מיצירת מקור והכנסתם ליצירה חדשה, ללא בקשת רשות מבעלי הזכויות של היצירה המקורית (המחבר, יורשיו או גוף אחר המחזיק בזכויות כדין) וללא הסכמתם. הדברים נעשים בגלוי ובאופן מובהק, ויש בכך משום פגיעה בזכויותיהם של בעלי הזכויות על המקור.^[1] למרות זאת, כיוון שרוב היצירות מתפרסמות במרחב האינטרנטי, והמחבר החובב אינו זוכה לגמול חומרי או כספי כלשהו, נראה כי בעלי הזכויות והרשויות נוטים להעלים עין מהתופעה וחלקם אף מעודדים אותה. אף שתביעות משפטיות מצד בעלי זכויות יוצרים נגד יצירות אינטרנט מוגשות לעיתים רחוקות, קיימים חריגים אחדים; ג'יי קיי רולינג, למשל, תבעה כמה כותבים שעשו שימוש באלמנטים מיצירתה. התביעות הופנו נגד יצירות הכוללות סצנות חריפות של מין ואלימות.^[1]

בישראל זכתה סוגיה זו לעיון משפטי בדיון ב"ספר המשך" של היצירה "חסמבה".^[4] התובעת, אלמנתו של הסופר יגאל מוסינזון, יצאה נגד הקשר המוצהר והמובהק שיצרה המחברת בין המקור של מוסינזון לבין הפאנפיקשן במישור הדמויות ובמישור הזמן, תוך הצגת דמויות המקור באור שלילי. תביעה זו נדחתה בנימוק של נטילת המקור לצורכי ביקורת במסגרת השימוש ההוגן.

ספרות חובבים בישראל

בישראל מספר פורומים ואתרים בתחום ספרות החובבים, חלק מקהילות החובבים בארץ מקיימות אף פעילויות חוץ-אינטרנטיות כגון מפגשים חברתיים. בחלק מכנסי החובבים בתחום המדע הבדיוני והפנטסיה בארץ ישנו ייצוג תוכני גם לתחום ספרות החובבים.

תחום ספרות המעריצים התפתח בישראל בשלב מאוחר יחסית, אם כי צבר תאוצה עם הופעת ספרי הארי פוטר, אשר הביאו השראה לכותבים רבים. על אף זאת, קהל הקוראים קטן יחסית - הן משום שקהל קוראי העברית מצומצם ממילא יחסית לשפות אחרות (בוודאי אנגלית), הן משום שהז'אנר חדש יחסית, והן משום שהנטייה של קוראים רבים - כולל קוראים בז'אנר הפנטסיה והמדע הבדיוני, היא להסתייג מספרות מעריצים באורח גורף.

מצב דברים זה, כמו גם חילוקי דעות בקרב חובבי הסוגה, הביא לכך שכיום מתפרסמים באתרי הקהילה מספר מצומצם של יצירות באורך מלא. יצירות אחרות ננטשו על ידי יוצריהן העבריים בטרם הושלמו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מילון אלבוס - מילון עזר למונחי ספרות חובבים.
גדעון אורבך, פאנפיקשן ודיני זכויות יוצרים - הפרה או אתגר?
תמר גדרון, עידן הפרודיה: על "חסמב"ה", על "חלף עם הרוח" ועל מה שביניהם, המשפט 17, (2004)
Lev Grossman, The Boy Who Lived Forever, Time Magazine, July 07, 2011
Archive of Our Own - אתר ספרות החובבים הגדול ביותר ברשת, המשויך לחברת Organization for Transformative Works, שנותנת תמיכה וייצוג משפטי לכותבי ספרות חובבים מול תביעות.

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ גדעון אורבך, פאנפיקשן ודיני זכויות יוצרים - הפרה או אתגר?, אתר המגדל הלבן
^ Lev Grossman, The Boy Who Lived Forever, Time Magazine, July 07, 2011
^ מקור המונח בסימן "/". יש הנוהגים לסמן יצירות העוסקות במערכות יחסים בצורה "דמות א'"/"דמות ב'" כאשר במקומות המתאימים מופיעים שמות הדמויות העומדות במרכז היצירה.
^ א (ת"א) 1437/02 חנה מוסינזון נ' שפרה האפרתי, ניתן ב-29 במאי 2003