סמיון וולפקוביץ' (ברוסית: Семён Исаакович Вольфкович; 23 באוקטובר 1896, אננייב – 12 בנובמבר 1980, מוסקבה) היה כימאי סובייטי ממוצא יהודי. הוא התמחה בניצול זרחן ופיתוח מוצרים על בסיסו (בעיקר דשנים).
ביוגרפיה
סמיון וולפקוביץ' נולד בעיירה אננייב למשפחת רוקח יהודי.
לאחר סיום בית ספר וולפקוביץ' לא הצליח להתקבל לאוניברסיטה בה רצה ללמוד עקב מגבלות לקבלת יהודים לאוניברסיטאות שהיו נוהגות באימפריה רוסית. בכל זאת הוא התחיל לימודים במוסד להשכלה גבוהה במוסקבה בשנת 1915. במקביל ללימודים הוא עבד למחייתו. בשנת 1920 סיים את לימודיו וקיבל הסמכה כמהנדס כימיה. הוא עבד במספר מפעלים עד שעבר לתחום המחקר.
בשנת 1926 התחיל וולפקוביץ' ללמד באוניברסיטה הרוסית לכלכלה ע"ש פלחנוב ובשנת 1929 קודם לפרופסור. בשנת 1930 החל ללמד באוניברסיטה הטכנית הממלכתית של מוסקבה ע"ש באומן.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 פעל להקמת מפעלים לייצוד דשנים על בסיס זרחן ועליה קיבל בשנת 1941 פרס ברית המועצות. בשנות ה-40 של המאה ה-20 מונה לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה והיה ראש קתדרה. ב-1946 וולפקוביץ התקבל כחבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות.
על פעילותו בתחום פיתוח תעשיית ייצור דשנים קיבל וולפקובץ' עיטור לנין חמש פעמים. מטעם האקדמיה הרוסית למדעים הוא קיבל "מדליית מנדלייב" ו"מדליית לומונוסוב" שהוא הפרס הגבוה ביותר של האקדמיה.
וולפקוביץ' כתב כ-120 מאמרים מדעיים וכתב מספר ספרים.
קישורים חיצוניים
