סמואל פול "סם" בוּאי (באנגלית: Samuel Paul Bowie; נולד ב-17 במרץ1961) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 10 עונות בליגת ה-NBA בעמדת הסנטר. היה שחקן מצטיין בתיכון ובמכללות, אך הקריירה שלו נפגעה עקב פציעות חוזרות ונשנות ברגליו. נבחר במקום השני בדראפט1984, ונחשב לאחת הבחירות הגרועות אי פעם משום שבמקום השלישי, מיד אחריו, נבחר מייקל ג'ורדן הנחשב בעיני רבים לשחקן הכדורסל הטוב ביותר בכל הזמנים.[1]
בואי נולד וגדל בעיר לבנון שבפנסילבניה. בשנתו האחרונה ב"תיכון לבנון" הוביל את קבוצת הכדורסל שלה לגמר אליפות התיכונים של פנסילבניה, לאחר שהעמיד לאורך העונה ממוצעים של 28 נקודות ו-18 ריבאונדים למשחק. בסיום העונה זומן להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, ונבחר לשחקן התיכונים המצטיין בארצות הברית, כשהועדף על פני הסנטר המבטיח רלף סמפסון.
מכללות
בסיום לימודיו התיכוניים החליט ללמוד באוניברסיטת קנטקי, ובשנתו הראשונה הציג יכולת מבטיחה עם 12.9 נקודות ו-8.1 ריבאונדים בממוצע למשחק.[3] בסוף אותה עונה נבחר להשתתף באולימפיאדת מוסקבה 1980 כחבר נבחרת ארצות הברית, אך לא זכה לייצג את ארצות הברית מכיוון שהחרימה את המשחקים (במחאה על פלישת ברית המועצות לאפגניסטן). בעונתו השנייה במכללה הפך לשחקן המוביל בקבוצתו, כשקלע 17.4 נקודות למשחק, אך לקראת סיום העונה סבל משבר מאמץ בשוקה השמאלית, ונאלץ להחמיץ את שתי העונות הבאות. בשל היעדרותו הארוכה הורשה לחזור לקבוצת הכדורסל בעונת 1983/1984, שהייתה החמישית שלו באוניברסיטת קנטקי. באותה עונה השתתף ב-34 משחקים, קלע 10.5 נקודות למשחק והוביל את קבוצתו לחצי גמר טורניר אליפות המכללות. במשחק חצי הגמר התמודדה קנטקי מול אוניברסיטת ג'ורג'טאון של פטריק יואינג, והפסידה לה בתוצאה 53-40.
קריירה מקצועית
לקראת דראפט ה-NBA 1984 ניצחה יוסטון רוקטס את פורטלנד טרייל בלייזרס בהטלת מטבע שקבעה את זהות הבוחרת הראשונה בדראפט, ובחרה את השחקן הנחשק ביותר - הסנטר האקים אולאג'ואן. את הבחירה השנייה ניצלה פורטלנד כדי לבחור את בואי, ומיד אחריו לקחה שיקגו בולס את מייקל ג'ורדן, הנחשב לשחקן הכדורסל הטוב בכל הזמנים.[4][5] בעת הדראפט נחשבה הבחירה בבואי כלגיטימית ואף מתבקשת, מאחר ששיחקו בפורטלנד קלייד דרקסלר הצעיר ושחקן האולסטארג'ים פקסון, שניהם בעמדת הקלע בה שיחק ג'ורדן. בדיעבד, לאור פציעותיו הרבות של בואי לאורך הקריירה והצלחתו המסחררת של ג'ורדן בשיקגו, נחשבת בחירתה של פורטלנד בבואי לאחת מבחירות הדראפט הגרועות אי פעם. בשנת 2005 דירגה רשת ESPN את 100 בחירות הדראפט הגרועות בתולדות הספורט האמריקאי, והבחירה בבואי "זכתה" במקום הראשון.[1]
בעונת הרוקי שלו שיחק בואי ב-76 משחקים, השיג 10.0 נקודות ו-8.6 ריבאונדים בממוצע למשחק, ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה.[6] לצד כוכבי הקבוצה דרקסלר, פקסון, קיקי ואנדוויי ומייקל תומפסון, עזר בואי לקבוצתו להעפיל לחצי גמר המערב בו הפסידו ללוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 4-1. במהלך עונתו השנייה, לאחר 38 משחקים, שבר בשנית את השוקה השמאלית והושבת עד סיום אותה עונה. בעונה העוקבת חזר בואי לכשירות, אך במשחק החמישי של העונה שבר את השוקה הימנית והחמיץ את יתר 77 המשחקים של העונה. לקראת עונת 1987/1988, בה קיווה להישאר בריא, נפצע במהלך משחק אימון ואובחן עם שבר נוסף בשוקה הימנית שהשבית אותו לכל אותה עונת משחקים ול-62 המשחקים הראשונים של עונת 1988/1989.[7] בסך הכול, השתתף בואי ב-63 משחקים בארבע עונותיו האחרונות בפורטלנד (מתוך 328 משחקים של קבוצתו), וקלע 10.5 נקודות למשחק.
לקראת עונת 1989/1990 נשלח בואי בטרייד לניו ג'רזי נטס, יחד עם בחירת דראפט (בה נבחר מוקי בליילוק), בתמורה לפאוור פורוורדבאק ויליאמס. תקופתו עם הנטס הייתה הבריאה והמוצלחת ביותר בקריירה, כשלקח חלק ב-280 משחקים (מתוכם פתח ב-231) ב-4 עונותיו בקבוצה. בעונות אלו שיתף פעולה עם בליילוק, דריק קולמן ודראז'ן פטרוביץ', ורשם ממוצעים של 12.8 נקודות ו-8.2 ריבאונדים למשחק.[2] בסיום עונת 1992/1993 הועבר בואי בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס בתמורה לסנטר בנואה בנג'מין. בלוס אנג'לס חזרו הפציעות ברגליים להטריד אותו, והוא שותף ב-92 משחקים בשתי עונותיו בקבוצה. בסיום עונת 1994/1995 הודיע בואי על פרישה ממשחק, בגיל 34.