סלמה שטרן-טויבלר (נולדה ב־24 ביולי 1890, קיפנהיים, גרמניה – נפטרה 17 באוגוסט 1981, בזל) הייתה אחת ההיסטוריוניות הראשונות בגרמניה, [1] ומחברת יצירה בת שבעה כרכים (3,740 עמודים), "המדינה הפרוסית והיהודים."
ביוגרפיה
סלמה שטרן גדלה במשפחה יהודית מהמעמד הבינוני-גבוה. אביה היה רופא. בשנת 1901 עברה המשפחה לבאדן-באדן.
בשנת 1904 היא הייתה הילדה הראשונה שלמדה בגימנסיה "גרוסרצוגליך באדישס", בית ספר תיכון לבנים, בו סיימה את לימודיה בשנת 1908.
היא למדה היסטוריה, פילוסופיה ופילולוגיה באוניברסיטת היידלברג, אך עזבה לאחר שלושה סמסטרים, וסיימה את לימודיה באוניברסיטת מינכן בשנת 1913.
בשנת 1914 עברה לפרנקפורט לגור עם אמה ואחותה, והחלה קריירה כהיסטוריונית באופן עצמאי בהתמחות בהיסטוריה גרמנית-יהודית. [2]
זמן קצר לאחר הקמת בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין בשנת 1919, נענתה שטרן להזמנה להצטרף לצוות המחקר של המוסד. [3] שם החלה לעבוד על שני הכרכים הראשונים של "Der preussische Staat und die Juden" (המדינה הפרוסית והיהודים), מחקר על יהדות פרוסיה תחת פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה, שפורסם בשנת 1925.
בשנת 1927 קיבלה שטרן את הדוקטורט, והתחתנה עם מנהל ומייסד האקדמיה, ההיסטוריון אויגן טויבלר. [4] כשלוש שנים לאחר עליית הנאצים לשלטון, בשנת 1936 עברו בני הזוג לאנגליה, אך חזרו לגרמניה הנאצית כעבור שנה.
בשנת 1938 היה אחד הכרכים מוכן לפרסום על ידי הוצאת שוקן, אך בשל מדיניות הרדיפה של הנאצים כלפי יהודי גרמניה הנאצית, נשרף כל המלאי, כולל כתב היד המקורי ומסמכים רבים במהלך ליל הבדולח. שטרן לא הורשתה לבקר בספריות ציבוריות או בארכיונים, אך קיבלה עזרה מכמה חוקרים לסיים את עבודתה. בהקדמה "Der preussische Staat und die Juden" מזכיר כי עותק אחד העוסק ביהודים תחת פרידריך הגדול, ניצל על ידי עובדת אנונימית של ההוצאה לאור שוקן, שהגיעה לדירתם בשרלוטנבורג בסוף נובמבר 1938.
במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה בשנת 1941 ברחו שטרן וטויבלר לארצות הברית, וחצו את האוקיינוס האטלנטי באוניה האחרונה לפני שהיטלר הכריז מלחמה על ארצות הברית. הנאצים אישרו לה לקחת עמה את העותק היחיד ששרד. תחילה התגוררו בני הזוג בניו יורק. בין השנים 1947–1955 היא הייתה אחראית על הארכיונים היהודים-אמריקאים בהיברו יוניון קולג'. [5] שטרן הפכה לאלמנה בשנת 1953. לבני הזוג לא היו ילדים. בשנת 1955 פרשה ועסקה בהקמת מכון ליאו בק. [6]
בשנת 1960 עברה שטרן לבזל, שווייץ, שם התגוררה אחותה. בין השנים 1961 - 1972 פרסמה את "Der preußische Staat und die Juden" (המדינה הפרוסית והיהודים). [7]
היא נפטרה בבזל ב-17 באוגוסט 1981.
המדינה הפרוסית והיהודים
חיבורה הידוע ביותר של שטרן היא "Der preussische Staat und die Juden" (בתרגום חופשי: "המדינה הפרוסית והיהודים"), שראה אור בשבעה כרכים בין השנים 1925 – 1975. החיבור מבוסס על מחקרה על מדיניות השלטון הפרוסי כלפי היהודים החל משנת 1640, עבור למלכותו של פרידריך וילהלם הראשון, ועד למותו וסוף שלטונו של פרידריך הגדול בשנת 1786. שטרן סקרה את התהליכים ההיסטוריים הכלכליים – חברתיים שהתרחשו בשנים אלו, וכיצד אלו כוננו את הטמעתה של יהדות פרוסיה במדינה בתחילת המאה ה-19 בתהליך האמנציפציה. מחקריה זכו לתשומת לב עולמית ונחשבים עד היום לחשובים ביותר אודות יהדות פרוסיה.[8]
הערות שוליים
