אוזיק כותבת על חייהם של יהודים אמריקאים, וכן על פוליטיקה, היסטוריה, וביקורת ספרותית. היא גם כותבת ומתרגמת שירה. השואה הנאצית והשלכותיה הן תמות מרכזיות בכתיבתה. היא כותבת גם על הגירה, ועל ניתוקים של זהות שהגירה גוררת, את הבנייה מחדש של העצמי שהיא דורשת, והטראומה הכרוכה במעבר ממעמד אחד לאחר[4].
פרסים והכרה
ב-1971 זכתה אוזיק בפרס על שם אדואר לואיס ולאנט עבור אוסף סיפוריה הקצרים, שפיכות דמים ; הרבי המתפקר: מבחר סיפורים[5]. ב-1972 זכתה בפרס הלאומי לספרים יהודיים על ספרה "הרב הפגני ועוד סיפורים"(אנ'). ב-1997 זכתה בפרס דיאמונשטיין-שפילווגל לאמנות המאסה עבור Fame and Folly. שלושה מסיפוריה הקצרים זכו במקום ראשון בתחרות או. הנרי, וגם הייתה זוכת המקום הראשון הראשונה בתחרות ריאה לסיפור הקצר. ב-2000 היא זכתה בפרס מעגל מבקרי הספרים הלאומי עבור הספר Quarrel & Quandary[6]. הרומן Heir to the Glimmering World (2004) (אשר יצא בממלכה המאוחדת בשם The Bear Boy) זכה לשבחים בקרב המבקרים, והספר היה ברשימה הקצרה של פרס מאן בוקר. ב-2008 זכתה בפרס PEN/Nabokov וכן בפרס PEN/Malamud, אשר נוסד על ידי משפחתו של ברנרד מלמוד כדי לכבד הצטיינות בתחום הסיפור הקצר. ספרה Foreign Bodies היה ברשימה הקצרה לפרס אורנג' (2012) ולפרס Jewish Quarterly-Wingate (2013ׁׁׁׂׂׂׂ
כתביה
ספרים
Trust (1966)
The Cannibal Galaxy (1983)
The Messiah of Stockholm (1987)
The Puttermesser Papers (1997)
Heir to the Glimmering World (2004) (published in the United Kingdom in 2005 as The Bear Boy)
Foreign Bodies (2010)
סיפורים קצרים
The Pagan Rabbi and Other Stories (1971)
Bloodshed and Three Novellas (1976)
Levitation: Five Fictions (1982)
Envy; or, Yiddish in America (1969)
The Shawl (1989)
Collected Stories (2007)
Dictation: A Quartet (2008)
אוספי מאסות
All the World Wants the Jews Dead (1974)
Art and Ardor (1983)
Metaphor & Memory (1989)
What Henry James Knew and Other Essays on Writers (1993)
Fame & Folly: Essays (1996)
Quarrel & Quandary (2000)
The Din in the Head: Essays (2006)
דרמה
Blue Light (1994)
אחרים
A Cynthia Ozick Reader (1996)
The Complete Works of Isaac Babel (introduction 2001)