סופי פמברטון (באנגלית: Sophie Pemberton; 13 בפברואר1869 – 31 באוקטובר1959) הייתה ציירת קנדית.[1] למרות המגבלות החברתיות שהוטלו על אמניות באותה תקופה, היא תרמה תרומה ראויה לאמנות הקנדית, ובשנת 1899 הייתה האישה הקנדית הראשונה שזכתה בפרס ז'וליאן מהאקדמיה ז'וליאן על דיוקנאותיה.[2]
ביוגרפיה
סופי נולדה בוויקטוריה שבקולומביה הבריטית. היא הייתה בתם של תרזה ג'יין גראוטוף וג'וזף דספרד פמברטון (1821–1893). כמנהל מצליח בחברת מפרץ ההדסון והמושל הראשון של האי ונקובר, אביה יכול היה להרשות לעצמו לשלוח אותה לגור וללמוד בפריז באקדמיה ז'וליאן.[3]
פמברטון ציירה בתקופה בה התחום האמנותי הזה היה נחלתם של גברים. ההשפעות האירופיות עליה ניכרות בעבודתה.
פמברטון, ציירת פורטרטים ונופים, והייתה האמנית הראשונה ממחוז קולומביה הבריטית שזכתה לשבחים בינלאומיים כאשר עבודותיה הוצגו באקדמיה המלכותית בלונדון, כולל עבודתה עטורת הפרסים משנת 1897, שכותרתה Little Boy Blue. בהיותה בלונדון היא חלקה סטודיו עם האמנית השוודית אנה נורדגרן, אותה הכירה ככל הנראה בפריז.
מעבר לעבודתה בציור, לימדה פמברטון ציור לאמניות מקומיות. בשנת 1909 עשתה את הקישוט האמנותי עבור קפלת הזיכרון הלאומית, שהעניקה משפחתה לבית החולים המלכותי בוויקטוריה.
פמברטון הציגה את עבודתה באקדמיה המלכותית, בסלון פריז ובתערוכה העולמית של סנט לואיס. היא חילקה את חייה בין אנגליה וויקטוריה. הייתה לה תערוכת יחיד בוויקטוריה בשנת 1902.
סופי פמברטון, ילד קטן בכחול, 1897
בשנת 1906 נבחרה כעמיתת האקדמיה המלכותית הקנדית.
רטרוספקטיבה של עבודותיה הוצגה בגלריה לאמנות בוונקובר בשנת 1954, ושנייה בגלריה לאמנות של ויקטוריה רבתי בשנת 1967.
חיים אישיים
בשנת 1905 התחתנה עם קנון ארתור בין-לנדס, כומר אנגליקני, ונסעה איתו להודו. הוא נפטר בשנת 1917 ובשנת 1920 היא התחתנה עם הוראס דיין-דראמונד, שהיה מבוגר ממנה.
_by_Sophie_Pemberton_(1869%E2%80%931959).jpg)
