סוכן חשאי 117: קהיר, רשת מרגלים ששוחרר בצרפת בשם OSS 117: Le Caire, nid d'espions, הוא סרט קומדיה וריגולצרפתי משנת 2006 בבימויו של מישל הזנביצ'וס, שזהו סרט הביכורים שלו. בסרט מככבים ז'אן דוז'ארדן, ברניס בז'ו ואורה אטיקה. הסרט מתרחש בשנת 1955, בעקבות עלילותיו של הסוכן החשאי הצרפתי הובר בוניסו דה לה באת'/סוכן חשאי 117, כאשר הוא נשלח לקהיר כדי לחקור את היעלמותו של חברו הטוב ביותר, המרגל ג'ק ג'פרסון, רק כדי למעוד ברשת תככים בינלאומיים.
הסרט מבוסס על סדרת הרומנים OSS 117 מאת ז'אן ברוס, אך משמש כפרודיה על ז'אנר סרטי המרגלים ולא כעיבוד נאמן ומתאר את סוכן 117 כצרפתי אידיוטי עם השקפות צרות אופקים על גזע, דת, ותפקידי המגדר. סרט ההמשך, המרגל האבוד בריו דה ז'ניירו, שגם ביים חזנביצ'יוס ובכיכובו של דוז'ארדן, שוחרר בשנת 2009.
עלילה
העלילה הראשית מתחילה בהיעלמותו של סוכן OSS, ג'ק ג'פרסון, וספינת משא סובייטית בקהיר. סוכן 117 נשלח לחקור את האירועים, מכיוון שהוא והסוכן ג'פרסון חולקים היסטוריה, המוצגת ברצף פתיחה קצר ובפלאשבקים לאורך הסרט. הסוכן 117 נופל לתוך רשת של מזימות בינלאומיות, המערב את הצרפתים, הסובייטים, הבריטים, סיעות נפרדות של מצרים, מרגל בלגי ואף פלג של הנאצים מההתחלה.
לאורך הסרט לדמות הראשית שני מושאי אהבה עיקריים. הראשונה היא נסיכה מצרית בשם אל טרוק, שלא יכולה לעמוד בפני קסמיו. השנייה הוא עוזרתו לשעבר של ג'ק ג'פרסון, לרמינה אל אקמר בטוש, שבהתחלה לא מגלה שום עניין בדמות הראשית – ולמעשה הופכת באופן זמני לנבל משני בשל הצהרותיו של סוכן 117 כלפי דתה – אך מתרככת אליו בסוף.
שחקנים ודמויות
ז'אן דוז'ארדן בתפקיד הוברט בוניסור דה לה באת', סוכן 117
הסרט הוא המשך לסדרת סרטי הריגול OSS 117 משנות החמישים והשישים של המאה העשרים, שהיו מבוססים בתורם על סדרת רומנים מאת ז'אן ברוס, סופר פופולרי צרפתי פורה. עם זאת, במקום להתייחס ברצינות לז'אנר, הסרט מעניק פרודיה לסדרות המקוריות ולסרטי ריגול והבולט ביותר הוא סדרת ג'יימס בונד המוקדמת עד לתעשיית הקולנוע, הבימוי האמנותי, המוזיקה והתלבושת של שנות ה-60 (אף על פי שמדובר בסרט אנכרוניסטי קל כפי שהסרט נאמר בדיאלוג שייקבע בשנת 1955, ומכאן רצף בו סוכן 117 רוקד בקצרה את הטוויסט לא במקום). לדוגמה, סצינות הנהיגה צולמו כולן בהקרנה אחורית ברורה, סצינות לילה צולמו בבירור במהלך היום עם פילטר כחול ותנועות מצלמה פשוטות, תוך הימנעות מתנועות הסטאדיקם התלת־ממדי ותנועת המנוף שמושגות בקלות כיום. הסצנה בשדה התעופה בקהיר צולמה באולם הכניסה של קמפוס אוניברסיטת פנתאון-אסאס.[1]
הדמות הראשית בסדרה הוא סוכן חשאי 117, סוכן חשאי של המשרד לשירותים אסטרטגיים, הוברט בוניסור דה לה באת', הידוע גם בשם הצופן OSS 117. את הדמות מגלם השחקן הצרפתי ז'אן דוז'רדן, ולצדו ברניס בז'ו. סרט ההמשך הוא "המרגל האבוד בריו דה ז'ניירו", ודוז'ארדן, בז'ו והבמאי מישל חזנוויצ'וס עבדו יחד אחר כך על הסרט זוכה האוסקר, "הארטיסט", סרט שכמו "קהיר, רשת מרגלים", מהווה מחווה לז'אנר עבר של תעשיית הקולנוע.
ביקורת
הסרט זכה בפרס מחט החלל המוזהב כסרט הפופולרי ביותר של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסיאטל[2] ובפרס גרנד פרי טוקיו שהוענק לסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטוקיו[3] בשנת 2006. הסרט היה יחסית מוצלח בקופות בצרפת, עם נוכחות של למעלה משני מיליון צופים. בשל ביצועי הסרט, הופק סרט המשך משנת 2009 בשם המרגל האבוד בריו דה ז'ניירו.
מבקרים מחוץ לצרפת העניקו לסרט ביקורות חיוביות וממוצעות. נכון ליוני 2009, צובר Rotten Tomatoes דיווח כי 76% מהביקורות העניקו לסרט ביקורות חיוביות, בהתבסס על 58 ביקורות.[4]מטאקריטיק דיווח כי הסרט קיבל ציון ממוצע של 62 מתוך 100, מבוסס על 20 ביקורות.[5] בבריטניה, פיטר ברדשו מהגרדיאן העניק לסרט שבחים מיוחדים, תוך שהוא מצטט ש"[הסרט] הוא קומדיה גבוהה בהרבה מאשר "שחק אותה סמארט" המשעמם ונאמן תקופתית הרבה יותר מאשר סרטו של טוד היינסהרחק מגן עדן.[6]
עובדות מעניינות
בסצנה הראשונה אחרי, סוכן 117 מתעלס עם אישה שמתבררת כאחייניתו של המלך פארוק, המלך האחרון של מצרים המודרנית.
במהלך המשימה מכניסים את הסוכן למצב מביך בו הוא אמור לשיר ולנגן בעוד, הוא שר את "במבינו", במקור שיר איטלקי, שהולחן על ידי ג'וזפה פנסיולי ונכתב על ידי ניקולא סלרנו, אך הגרסה המפורסמת בוצעה על ידי הזמרת הצרפתית ילידת קהיר, דלידה, בסרט, הגרסה מבוצעת על ידי השחקן היא במבטא אלג'יראי.
