נתן שרון (4 בנובמבר 1925 - 17 ביוני 2011) היה ביוכימאי ישראלי. חתן פרס ישראל לחקר הביוכימיה (1994).
ביוגרפיה
שרון נולד בברסט ליטובסק שבפולין לאברהם ואסתר שטריקמן, אחותו של פנחס ספיר. בשנת 1934 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. במקביל ללימודיו בבתי הספר "תל נורדאו" וגימנסיה בלפור, הצטרף בשנת 1941 לגדנ"ע ובסיום לימודיו בשנת 1943 התגייס לפלוגה ד' של הפלמ"ח. במסגרת שירותו היה ברמת הכובש ובמעוז חיים ולאחר מכן הוצב כאפסנאי במטה הפלוגה בקיבוץ בית השיטה.
בשנת 1945 החל בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמהלך מלחמת העצמאות עסק, במעבדות מכון התקנים, בפיתוח דלק ללהביורים עבור חיל המדע. בשנת 1950 סיים את לימודיו, ובשנת 1953 הוסמך כדוקטור. כעבור שנה הצטרף לסגל המחלקה לביופיזיקה במכון ויצמן למדע, בה קודם לדרגת פרופסור בשנת 1968. בין השנים 1973–1990 היה שרון, לסירוגין, ראש המחלקה, ובמהלך שנים אלו כיהן תקופה כדיקן הפקולטה לביוכימיה ופיזיקה והיה פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת ברקלי.
שרון שימש גם עורך מדור "עולם המדע" בשידורי קול ישראל, עורך כתב העת "מדע" ועורך מדור מדע וטכנולוגיה בעיתון "הארץ". נמנה עם מערכת האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער".
פעילותו של שרון זכתה להוקרה בקבלתו את פרס ישראל לחקר הביוכימיה (1994) ופרס ויצמן (1978). בשנת 1992 הוא נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
אחיו היה הפיזיקאי פרופ' שמואל שטריקמן.
ספרו
נתן שרון, שמואל שאלתיאל, אופקים חדשים במדע, בהוצאת שוקן, 1974
קישורים חיצוניים
