נתן אדאדי

לידה	1740 ת"ק ארץ ישראל, ישראל
פטירה	1818 (בגיל 78 בערך) ג' באלול תקע"ח צפָת, האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות	?–1818
רבותיו	רבי מסעוד חי רקח (חמיו)
תלמידיו	רבי יצחק גואטה, רבי יהודה לביא
חיבוריו	מאורי נתן, חק נתן

רבי נתן אדאדי (באנגלית: Nathan Adadi;‏ ת"ק, 1740 – ג' באלול תקע"ח, 4 בספטמבר 1818, צפת) היה רב ופרשן תלמוד, מחכמי טריפולי שבלוב; חתנו ותלמידו של רבי מסעוד חי רקח, מחבר מעשה רקח.

נולד בארץ ישראל בשנת 1740, בצעירותו נשלח כשד"ר היישוב בירושלים, לליוורנו והתיישב בה. לאחר מכן עבר לטריפולי, שם היה תלמידו של ר' מסעוד חי רקח, שלאחר מכן לקחו לחתן לבתו. בשנת 1792 התמנה כדיין בטריפולי, לצד הדיינים רבי משה לחמייש, רבי חיים ואתורי ורבי שלום פלוס.^[1]

בחג השבועות של שנת תקע"ח, 1818 עלה לארץ ישראל עם נכדו אברהם אדאדי, שהיה אז בן 17, והגיעו לעכו.^[2] בהמשך עבר והשתקע בצפת, ובאותה שנה נפטר.

שמו מוזכר בין שמות רבני קהילות לוב, המוזכרים בליל יום הכיפורים אחרי אמירת כל נדרי, לפי מנהג יהדות לוב.

הוא חיבר את הספרים מאורי נתן וחק נתן, אך הם לא נדפסו ואבדו במשך השנים. ציטוטים מהם משוקעים בכתבי תלמידיו, כמו ספר "שדה יצחק" של תלמידו הרב יצחק גויטע.

הרב נתן אדאדי החל בהכנות להשלמת הכרך השני של חמיו ר' מסעוד - מעשה רקח פירוש על משנה התורה לרמב"ם (הלכות זכייה ומתנה פרקים י"א - י"ד), ולהדפסתם מכתבי יד, אך לא השלים את המשימה. נכדו, ר' אברהם חיים אדאדי, השלים בסופו של דבר את הספר ופרסם אותו בליוורנו בשנת 1862.

תקופת חייו של הרב נתן אדאדי על ציר הזמן